ביטן: ישראל תיאלץ להילחם באיראן כל שנה עד שנה וחצי

ישראל תיאלץ לחזור ולהתמודד צבאית עם איום הטילים האיראני כל שנה עד שנה וחצי - כך אמר הבוקר (שני) חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד בראיון לרדיו. הדברים נאמרו על רקע הדיווחים על מגעים בין ארצות הברית לאיראן בנושא הגרעין, ועוררו תגובות נוקבות מהפרשנית המדינית דנה ויס ומראשי רשויות בצפון הארץ.

דוד ביטןצילום: דוד ביטן

"בנושא הטילים, פעם בשנה או שנה וחצי אנחנו נצטרך להתמודד עם זה מחדש", אמר ביטן בראיון לגדעון אוקו ואתאלי ב-103 FM. "אחרת, הם יגיעו להרבה מאוד טילים ואין לנו שום ברירה אלא להתמודד עם העניין הזה בכוחות עצמנו". ביטן הוסיף כי הוא אינו מאמין שייחתם הסכם שיקשור לישראל את הידיים: "לא משנה מה יהיה בהסכם, אני לא מאמין שיהיה הסכם שיקשור לישראל את הידיים והרגליים והיא לא תוכל לטפל בדברים".

אלא שבאותה נשימה הודה ביטן בתלות הכבדה בוושינגטון. "אנחנו לא יכולים להתמודד עם איראן לבד, במיוחד לא עם נושא הגרעין, לכן אנחנו תלויים בארה"ב. זו עובדה, אי אפשר לשנות אותה", אמר. לדבריו, ראש הממשלה נתניהו הצליח לגייס את ארה"ב לצד ישראל ולדחות את האיום הגרעיני שנים אחורה, אך תוצאות מיידיות אינן אפשריות.

ביטן לא חסך ביקורת מהציבור הישראלי עצמו. "מה הבעיה בישראל? אף פעם לא מרוצים משום דבר. אתה רואה שעושים מאמצים כבירים על מנת שיהיה ניצחון מוחלט, אבל לא מעריכים שום דבר, תמיד הולכים על הצד הפוליטי", אמר. לגבי הסיסמה "ניצחון מוחלט" ציין כי "רמת הציפיות הייתה בעייתית" וכי הניצחון ייקח יותר זמן ממה שחשבו.

בראיון תקף ביטן גם פרשנים בערוץ 12 ישירות. "אני מדבר על פרשנים ומי שמסביב, יש להם מגמה", אמר. "מה קורה שם? הם פתאום ברשימות אחרות, אז יש להם גם שיקולים פוליטיים בסופו של דבר". כשנשאל האם גם לערוץ 14 יש שיקולים פוליטיים, לא הכחיש: "גם יש. אני לא אומר שלא". בנושא חוק הגיוס העריך ביטן את סיכויי העברתו ב-50-50, ומתח ביקורת על הסיעות החרדיות: "מצחיק אותי שהחרדים בעצמם עושים בעיות ולא מצביעים. אם הם לא יצביעו אי אפשר להעביר את החוק, אין 61". לדבריו, הם "רוצים ליהנות משני העולמות, גם לא להצביע וגם לקבל את החוק".

הפרשנית המדינית דנה ויס הגיבה בחריפות. "זו מציאות שאי אפשר להשלים איתה", תקפה. "איך הגענו מ'ניצחון מוחלט', מריסוק איראן, מהחלפת משטר, למציאות שבאה הממשלה ואומרת זוכרים את המציאות של עזה? עכשיו מול איראן'". ויס הזהירה מפני שחיקה מסוכנת של הקווים האדומים ההיסטוריים: "כשלא ברורה מה התכלית ומה המטרה, אנחנו במציאות אחרת לגמרי. נרמלנו דברים שלא העזנו לנרמל בעבר".

בצפון הארץ התקבלו הדיווחים על ההסכם המתגבש בחרדה. ראשי רשויות בצפון מסרו כי הממשלה לא עדכנה אותם כלל, ושוב שמעו לראשונה על ההתפתחויות מהצד האמריקני ולא מירושלים. ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן לא בחר במילים: "ישראל כבר אינה ריבון בארצה. נכון לעכשיו אנו מופקרים לאינטרסים אמריקאיים". הדאגה הגדולה בצפון נוגעת להשלכות ההסכם על המלחמה מול חיזבאללה בלבנון.

ואולם מהצד האמריקני מגיעות תמונות מאופקות יותר. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר בלילה שבין ראשון לשני כי "אנחנו עובדים על זה. חשבנו שיהיו לנו חדשות, אבל אין לנו". בכיר בממשל טראמפ ודיפלומטים ממדינות ערב מסרו בד בבד כי "הצדדים עדיין רחוקים מהסכם", למרות הפרסומים הנרחבים בתקשורת העולמית.

לפי אותו בכיר, מזכר ההבנות שנדון בין הצדדים מתמקד בפתיחת מצר הורמוז - צעד שיספק "אוויר לנשימה" לכלכלה האמריקנית והעולמית. עם זאת, פערים מהותיים עדיין פתוחים, וחתימת האיראנים על המזכר עשויה לארוך זמן, בין היתר בשל המצב הפנימי המעורער של המשטר בטהראן. רוביו סיכם בנחרצות: "אני בטוח שתהיה לנו עסקה טובה - או שנתמודד איתם בדרך אחרת".

בירושלים, הקבינט המצומצם התכנס אתמול (ראשון) כשהמגעים עם איראן ברקע. נתניהו מודה לפי הדיווחים בשיחות סגורות כי לישראל "אין תמרון להשפיע על הנשיא כעת", בעוד המערכת הביטחונית שרויה בדריכות בצל חשש שהסכם יעניק למשטר האיראני חסינות מפני לחץ צבאי ישראלי.