תל אביב, ראשון לציון ורמת גן קיבלו ציון מושלם במדד הגאווה העירוני

שלוש ערים חלקו השנה את המקום הראשון במדד הגאווה העירוני: תל אביב-יפו, ראשון לציון ורמת גן. כל אחת מהן קיבלה את הציון המקסימלי - 110 נקודות. המדד, המתפרסם זו השנה השביעית, הוגש ביום חמישי לנשיא המדינה יצחק הרצוג במעמד רשמי בבית הנשיא, בהשתתפות נציגי הרשויות המובילות ואנשי האגודה למען הלהט"ב.

המדד בוחן את מדיניות הרשויות המקומיות כלפי הקהילה הגאה בחמישה תחומים: חינוך, רווחה, נראות ציבורית, תרבות ותשתית קהילתית. השנה נבחנו 46 רשויות מקומיות בסך הכול. הציון הממוצע עמד על כ-72.5 נקודות, אך הפערים בין הרשויות היו גדולים במיוחד.

בקטגוריית הרשויות הגדולות, ראשון לציון בלטה בזכות השקת מרכז גאה קהילתי לראשונה, רמת גן יצאה במיזם "משפחות מגוונות", ותל אביב המשיכה את הצטיינותה בהפעלת מרכזים קהילתיים וטיפוליים. אחריהן דורגו חיפה עם 106 נקודות והרצליה עם 104. נתניה, שקיבלה 99 נקודות, זכתה לעיטור מיוחד על "קפיצה משמעותית" - בזכות חיזוק פעילויות בתחומי החינוך לסובלנות, הרווחה והקהילה. בתחתית הקטגוריה נמצאה חדרה עם 49 נקודות בלבד.

בקטגוריית הרשויות הבינוניות הובילו גבעתיים ורעננה בשוויון עם 108 נקודות. גבעתיים ממשיכה להשקיע במרחב הציבורי ולקדם שיח סובלני, ורעננה מפעילה בית גאה בשם "גאוונה". אחריהן קריית ביאליק עם 105 נקודות ורמת השרון עם 104. בתחתית הקטגוריה ניצבת עמק חפר עם 34 נקודות בלבד.

בקטגוריית הרשויות הקטנות, חוף הכרמל קיבלה את המקום הראשון עם 101 נקודות, אחריה מועצת דרום השרון עם 98 ובנימינה-גבעת עדה עם 86. שתיים אחרות זכו אף הן לעיטורים מיוחדים: חוף השרון ועיריית סביון, שתיהן על קפיצה משמעותית בציוניהן.

חידוש בולט השנה הוא הצטרפותן של שמונה רשויות חדשות למדד לראשונה: ירושלים, אשקלון, נהריה, קריית אונו, טירת הכרמל, קצרין, אזור ובני שמעון. בשל היותן שנת כניסה ראשונה, לא הוצג עבורן ניקוד השוואתי. באגודה למען הלהט"ב ציינו כי עצם ההצטרפות מהווה "צעד חשוב בבניית דרך והנחת אבני יסוד לעשייה קהילתית".

הרצוג התייחס במיוחד להצטרפות ירושלים וקרא לה בעלת "חשיבות מיוחדת". "ירושלים בירתנו היא פסיפס אנושי ותרבותי ייחודי, ובהצטרפותה למדד היא משקפת את ההבנה כי גם בתוך המורכבות, אפשר וצריך לפעול לחיזוק תחושת השייכות, הביטחון והכבוד של כל אדם באשר הוא", אמר. הנשיא הוסיף כי "מדד הגאווה הוא ביטוי למחויבות ההולכת ומתרחבת של הרשויות המקומיות בישראל לערכים של שוויון וכבוד האדם".

יושב ראש האגודה למען הלהט"ב, עורך הדין נמרוד גורנשטיין, אמר כי "בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, מדד הגאווה מזכיר לנו שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה. לכל רשות יש אופי משלה, אבל לכולן יש אחריות משותפת להוביל, לתת דוגמה, ולהראות שאפשר לבנות כאן חברה מגוונת, חיה ובטוחה". גורנשטיין הוסיף כי הצטרפותה של ירושלים היא "רגע מרגש ובעיקר מחייב", ושלבירת ישראל "אחריות מיוחדת להוביל ולהבטיח שכל אחת ואחד ירגישו בה בבית".

נתון מטריד עולה ממצאי המדד: התחום שבו הרשויות השקיעו הכי פחות הוא תחום החינוך - ממש כמו בשנה שעברה. החינוך, הכולל קבוצות נוער גאה, הכשרות לצוותי בתי ספר ופעילות לרגל היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה, נמצא במקום האחרון מבין חמשת התחומים. לעומת זאת, תחום התרבות - שכולל אירועי גאווה ופעילויות לאורך השנה - הוא התחום המוביל ברמת ההשקעה, ואחריו נראות ציבורית ותשתית ארגונית.

עשרות רשויות בחרו שלא להשתתף במדד כלל, בהן חולון, לוד, עכו, עפולה, טבריה, קריית שמונה וזכרון יעקב. באגודה רואים בכך עדות לכך שהפערים בין הרשויות ביחסן לקהילה הגאה עדיין רחבים מאוד. בטקס בבית הנשיא נכחו נציגי 16 רשויות בלבד - אלה שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג.