צה"ל מפעיל מערכת גילוי חדשה נגד רחפני נפץ בגבול לבנון

צה"ל החל להפעיל אמצעים טכנולוגיים חדשים בניסוי מבצעי לאורך גבול לבנון, במטרה לשפר את יכולות הגילוי וההתרעה מפני רחפני נפץ. הרמטכ"ל אייל זמיר ביקר ביום שישי באזור הגבול, ובמהלך ביקורו הוצגו הפתרונות הטכנולוגיים שנמצאים כעת בשלבי פיתוח והטמעה בשדה הקרב.

גורם ביטחוני מסר כי האמצעים החדשים מופעלים כבר בכמה אזורים בקו העימות. "בתוך כמה שבועות יהיה פתרון לשלב הקריטי של גילוי רחפני הנפץ וחיבור להתרעה", אמר הגורם. לדבריו, הפתרון יספק התרעה מספקת לאזרחים ולחיילים להגיע למרחב מוגן לפני הפגיעה.

בצד היירוט, התמונה פחות מחמיאה. לפי הערכות מערכת הביטחון, הכוחות מצליחים ליירט כ-70 אחוז מרחפני הנפץ הפועלים בזירה - נתון שמותיר פער משמעותי ומסוכן. מערכת הביטחון מאשרת שיש בשטח כמה פתרונות יירוט, אך מודה שהם רחוקים מלהיות מושלמים.

גורמים ביטחוניים מדגישים כי ההגנה וההתרעה אינן הפתרון המרכזי. "הפתרון האמיתי והחשוב הוא התקפה - פגיעה במחבלים, בפיקוד ושליטה ובאמצעים עצמם", נמסר מגורמים המעורים בנושא. בהתאם לכך, צה"ל הרחיב השבוע את פעילותו הצבאית בצפון לבנון במטרה לצמצם את האיום במקור.

אולם תושבי האזור מסרים תמונה שונה. לדבריהם, הפעילות הצבאית מוגבלת ואינה משנה את המציאות הביטחונית בשטח. הפער בין הכרזות המערכת לבין החוויה בשטח אינו חדש - ומעלה שאלות על הרצינות שבה מטופל האיום.

במקביל, ממשיך צה"ל בפרויקט פריסת רשתות המיגון הפיזיות נגד רחפנים. עד כה נפרסו יותר מ-250,000 מטר רבוע של רשתות לאורך קו העימות, ובמערכת הביטחון מקדמים רכש נוסף של כ-280,000 מטר רבוע נוספים. לשם כך פנה צה"ל לספקים במספר מדינות באירופה, במטרה להאיץ את קצב העברת הרשתות ללוחמים בלבנון ובקו העימות.

הנתונים מציבים שאלה שקשה להתחמק ממנה: האיום של רחפני נפץ אינו חדש. במשך יותר מעשור, מדינות שונות בעולם פיתחו יכולות בתחום זה - חלקן, כמו אוקראינה, הפכו את הרחפן לנשק מרכזי ולמדו מן הניסיון. בישראל, לעומת זאת, הגורמים הביטחוניים מדברים כעת על "שבועות" עד לפתרון בסיסי של גילוי והתרעה - פתרון שהיה אמור להיות על המדף שנים רבות לפני כן.

הממשלה אישרה לאחרונה תקצוב של כ-2 מיליארד שקל לטיפול באיום הרחפנים. בתוך מערכת הביטחון יש מי שמאמינים שהבשורה תצא לטובה. השאלה היא אם הפעם מדובר בצעד אמיתי, או בעוד הבטחה ברצף ארוך של הבטחות שלא מומשו.