צה"ל והמשטרה הסכימו על מעצרים יזומים של משתמטים חרדים בקרוב

המספרים כבר לא ניתנים להתעלמות: 39,621 משתמטים רשומים כיום בצה"ל, כשלפי הערכות הצבא 75% מהם חרדים. ומעבר להם, עוד 52,460 מיועדים לשירות שהוצאו בעניינם צווי מעצר לפי סעיף 12 - ו-80% מהם מהמגזר החרדי. אבל הנתון שמטלטל ממש הוא זה הצפוי: בתוך כחצי שנה, בעקבות קיצור הליכי ההכרזה על השתמטות, צפוי המספר הכולל לזנק לכ-90 אלף איש הנמצאים בסטטוס של בני מעצר.

זו התמונה שחשפה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעדכון שהגישה לבג"ץ בעקבות דיון מעקב - הארבעה-עשר מסוגו - שנערך בלשכתה בנוכחות כל הגורמים המעורבים בגיוס לצה"ל. מהמסמך, שהוגדר "להפצה" ועלה לידי גורמים שונים, עולה תמונה של מערכת שמחליטה לעבור הילוך.

הצעד המרכזי הוא הקמת מאגר מידע דיגיטלי לאומי שיחבר בין הצבא לכל משרדי הממשלה. מערך הדיגיטל הלאומי מסיים את הקמת הממשק תוך כשבועיים, ומרגע שיעלה לאוויר - כל משרד ממשלתי יוכל לשלוף בזמן אמת את סטטוס הגיוס של כל אזרח ולשלול ממנו הטבות כלכליות באופן אוטומטי. עד להשלמת המערכת, הורתה בהרב-מיארה להעביר את הנתונים ידנית בקבצי אקסל, לפחות פעם בחודש. חלק מהמידע כבר הועבר: משרד הבינוי והשיכון ומשרד העבודה קיבלו את רשימות המשתמטים המלאות עוד לפני פרסום המסמך.

בהרב-מיארה הבהירה כי שלילת ההטבות חלה על שלוש קבוצות: עריקי בקו"ם, משתמטים, וכל מי שהוצא בעניינו צו 12 - גם אם מועד ההתייצבות שנקבע לו טרם הגיע. כלומר, אין צורך להיות "רשמית" משתמט כדי לאבד הטבות. מספיק שהוצא צו ולא הוסדר המעמד.

במקביל לאכיפה הכלכלית, המדינה מתכננת גם אכיפה פיזית. לפי המסמך, הושגה הסכמה מבצעית בין צה"ל למשטרת ישראל על פעולות אכיפה יזומות ומעצרים בטווח הזמן הקרוב. פרטי התוכנית האופרטיבית מוגדרים חסויים - ויוצגו לבית המשפט העליון במעמד צד אחד בלבד, כדי לשמור על גורם ההפתעה. מדובר בנוהל חריג שמשקף עד כמה המדינה רצינית הפעם.

שינוי מיידי כבר נכנס לתוקף: מפכ"ל המשטרה הנחה כי בכל "מפגש אקראי" - בין אם בביקורת שגרתית ברחוב ובין אם בכל מגע אחר עם שוטר - משתמט או עריק שיזוהה יוחזק בתחנה למשך כחצי שעה. בזמן הזה אמורים גורמי המשטרה הצבאית להגיע ולאסוף אותו. עד כה, מצבים כאלה נגמרו לא פעם בשחרור המשתמט בשל בעיות תיאום. עכשיו הנוהל שונה.

בצד האכיפה הפלילית חושף המסמך נתון שבהרב-מיארה עצמה הגדירה כבעייתי: מתחילת שנת 2026 הוגשו 232 כתבי אישום נגד משתמטים בכלל צה"ל. אבל מתוכם, רק 16 כתבי אישום הוגשו נגד חרדים. זה הפער: כשלושת רבעי המשתמטים חרדים, אבל פחות מ-7% מכתבי האישום מופנים אליהם. "עדיין ישנו פער משמעותי מבחינת היקף כתבי האישום המוגשים בעניינם של משתמטים בני הציבור החרדי לעומת יתר המגזרים", כתבה בהרב-מיארה, ודרשה מהצבא ומהמשטרה "לעשות כל מאמץ לצמצם את פערי השוויון".

הביקורת של בהרב-מיארה על קצב האכיפה הפלילית היתה חריפה במיוחד: היא לא הסתפקה בציון הפער, אלא תיארה אותו כעיוות שיטתי שפוגע בשוויון האכיפה ודרשה מגורמי הצבא והמשטרה לתת לו מענה דחוף. לדבריה, הפער אינו מקרי אלא תוצאה של מכשול מבני: תנאי הכרחי להגשת כתב אישום הוא ביצוע מעצר בפועל, וכל עוד אין מעצרים - אין אישומים. ההסכמה על המעצרים היזומים נועדה, בין השאר, לפרוץ את החסם הזה.

ישנה סיבה מבנית לפער הזה: תנאי הכרחי להגשת כתב אישום הוא ביצוע מעצר או התייצבות של המועמד לשירות. כל עוד אין מעצרים, אין אישומים. לכן ההסכמה על מעצרים יזומים היא לא רק צעד אכיפה - היא המפתח לשוויוניות בתביעה הפלילית. בהרב-מיארה ציינה כי הפעילות המשותפת עם המשטרה "צפויה להגביר את האפקטיביות של מאמצי האכיפה, לשפר את ההרתעה, ולאפשר הגשת מספר גדול יותר של כתבי אישום".

בנוסף, הצבא שוקל להוריד את רף ההעמדה לדין הפלילי: במקום 540 ימי השתמטות הנדרשים כיום, ייתכן שיידרשו רק שנה אחת. הנושא נמצא בבחינה סופית של הפרקליט הצבאי הראשי. גורמי הצבא הדגישו בדיון כי הרחבת הגיוס והגברת האכיפה הן "תנאי יסודי להקלה בעומס הכבד המוטל על משרתי המילואים".

בצד החרדי התגובות לא אחרות. בפלג הירושלמי הודיעו בשלב מסוים כי דוחים הפגנות מתוכננות ב-24 שעות, בשל "משא ומתן מתקדם על שחרור תלמידי ישיבות ואברכים מהכלא הצבאי". דובר צה"ל הכחיש מיד: "בניגוד לנטען, לא מתקיים משא ומתן על שחרור עריקים ומשתמטים מהכלא הצבאי". גורמי הצבא נדרשו להגיש לבג"ץ עד 4 ביוני נתונים מעודכנים על היקף המתגייסים ועל צעדי האכיפה שננקטו.