ועדת הכנסת אישרה: חוק פיזור הכנסת מגיע היום להצבעה במליאה

ועדת הכנסת אישרה היום (שני) את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 לקריאה ראשונה, ב-8 קולות תומכים ו-4 נמנעים. בהמשך היום צפויה ההצעה לעלות להצבעה גם במליאת הכנסת. לאחר הקריאה הראשונה, הצעת החוק תעבור לוועדה ולאחר מכן לקריאה שנייה ושלישית לפני שתהפוך לחוק מחייב.

הצעת החוק זכתה לרוח גבית חריגה כבר בשלב הקריאה הטרומית, לפני כשבועיים: מליאת הכנסת אישרה אותה ברוב של 110 חברי כנסת, ללא אף מתנגד. המהלך המזורז התרחש על רקע קריסת ניסיונותיו של ראש הממשלה נתניהו להציל את חוק הגיוס לחרדים. לאחר שנשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה, הרב דוב לנדו, הכריז כי חברי סיעתו לא תומכים בהעברת החוק לפני הבחירות, נאלצו אנשי נתניהו להודיע ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, כי החוק נבלם סופית ולא יאושר בכנסת הנוכחית.

יו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע היום בדיון על פיזור הכנסת כי הצעת החוק תובא הלילה לקריאה ראשונה. כץ ציין כי טווח התאריכים שנקבע לבחירות הוא בין ה-8 בספטמבר ל-20 באוקטובר, אך הוסיף מיד הסתייגות שמרוקנת את הטווח מחלק ממשמעותו.

"התאריכים האלו לא מגבילים אותנו, גם אם נרצה תאריך אחר מחוץ לטווח", אמר כץ במהלך הדיון. כלומר, הקואליציה מציגה לציבור טווח תאריכים, אך בפועל שומרת לעצמה את הגמישות לבחור כל תאריך שיתאים לה - בין אם בתוך הטווח ובין אם מחוצה לו.

ההודעה הזו מעלה שאלה פשוטה: למה בכלל לקבוע טווח אם הוא אינו מחייב? בפוליטיקה, הגדרת טווח שאינו מחייב היא דרך קלאסית לייצר מראית עין של וודאות ושקיפות, בלי לוותר על שליטה. הקואליציה מספקת לציבור תחושה של "אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים", בזמן שהיא שומרת את כל הקלפים אצלה.

המחלוקת על התאריך המדויק מחלקת את הגורמים השונים לשניים. נתניהו מעדיף לדחות את הבחירות לסוף אוקטובר, ובאופן אידיאלי לתאריך הבחירות המקורי, 27 באוקטובר. לנתניהו אינטרס ברור בדחייה: בחירות מוקדמות יותר יביאו ממשלת מעבר שמוגבלת בביצוע מינויים, בנוסף לכך שזמן שלטון נוסף מאפשר לו לרשום הישגים מדיניים נוספים. מנגד, מפלגות החרדים, ובראשן ש"ס בהנהגת אריה דרעי, דוחפות לבחירות בספטמבר, בין השאר כדי לקיים אותן ב"רוח הסליחות" ולהחזיר מצביעים מאוכזבים הביתה. ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שנחשב לנציגו של דרעי בדיון, הביע אופטימיות: "אני מקווה שהשבוע, גג תחילת שבוע הבא, נוכל להגיע להסכמות על מועד הבחירות."

העובדה שהקואליציה בוחרת להגיש את הצעת החוק עם טווח תאריכים גמיש מאפשרת לה לשמור על שליטה בעיתוי הבחירות עד הרגע האחרון. בפוליטיקה, עיתוי הבחירות הוא אחד הנשקים החזקים ביותר בידי הממשלה היוצאת, שיכולה לנצל תנועות בסקרים, אירועים ביטחוניים או הזדמנויות פוליטיות לטובתה.

נכון לעכשיו, עדיין לא ברור מה יהיה התאריך הסופי שתבחר הקואליציה, ואם בכלל תצא הצעת החוק לפועל כמתוכנן. המהלך ייבחן בשעות הקרובות כאשר ההצעה תגיע להצבעה במליאת הכנסת.