הכנסת הפכה סחר בחיות בר לעבירת הלבנת הון

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (שני) פה אחד את הצעת צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ו-2026. הצו קובע כי עבירות של סחר בערכי טבע מוגנים ובחיות בר מוגנות יוגדרו כ"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון. המשמעות המעשית: כל פעולה ברכוש שמקורו בעבירות אלה, או הקשור אליהן, עשויה להיחשב לעבירת הלבנת הון.

בעקבות הצו, רשויות האכיפה - ובהן רשות הטבע והגנים, המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - יוכלו לחלט כלי רכב ורחפנים ששימשו להברחות, להחרים נכסים שבהם הוחזקו חיות הבר, להקפיא חשבונות בנק ולעקוב אחר תנועות כספים. הסמכויות יחולו גם על עבירות שבוצעו מחוץ לישראל. עד כה, כלים אלה שימשו בעיקר במאבק בארגוני פשיעה, סחר בסמים והברחות נשק.

הוראת השעה אושרה לתקופה של שנתיים, לאחר ששר המשפטים יריב לוין אישר את בקשת הוועדה להאריך אותה מעבר לשנה אחת שהוצעה בתחילה. ממלא מקום יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס, אמר בסיום הדיון כי "העבודה לא הסתיימה", וקרא לנציגי משרדי הממשלה "להכין את הוראת הקבע, כי יש הרבה חורים שנצטרך להשלים".

הדיון התקיים על רקע זינוק חד בהיקף הסחר הבלתי חוקי בחיות בר בישראל. לפי בדברי ההסבר לצו, היקף הסחר מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, וקשור לארגוני פשיעה העוסקים גם בסחר בנשק, סמים ובני אדם. עורך הדין שי פרץ מרשות הטבע והגנים ציין בדיון כי מומחית לפשיעה סביבתית מצאה שבשלושה חודשים בלבד הופקו 23 מיליון שקלים מסחר בלתי חוקי בחיות בר. פרץ הגדיר את הוראת השעה כ"גיים צ'יינג'ר", ואמר כי עונש של שנת מאסר בלבד - הקיים כיום על סחר בחיית בר מוגנת - הוא "מגוחך כלפי ארגוני הפשע".

במרץ 2025 נחשפה אחת מפרשות ההברחה החמורות שנראו בישראל, שבמסגרתה הוברחו דרך גבול מצרים קופים וגורי אריות. בשנה האחרונה נתפסו 66 קופים בפשיטות של רשות הטבע והגנים והמשטרה, לאחר שהוחזקו באופן בלתי חוקי בבתים פרטיים. חלקם שימשו לצילום סרטונים לרשתות החברתיות, כחלק מתופעה של שימוש בחיות בר כסמל סטטוס. לפי ההערכות, לפחות 20 קופים נוספים שהוברחו לישראל טרם אותרו. הקופים שנתפסו הועברו לטיפול ושיקום במקלט הקופים הישראלי שביער בן שמן.

ד"ר תמר פרדמן, מייסדת ומנכ"לית מקלט הקופים הישראלי, אמרה בדיון כי "לאורך כל שנות פעילותנו לא נתקלנו בהברחה בהיקף כה נרחב כמו זו שנחשפה בשנה האחרונה, ובאכזריות כה רבה". פרדמן תיארה גורי קופים המופרדים מאמותיהם כשהם בני שבועות ספורים בלבד, המוחזקים בבדידות בכלובים קטנים ולעיתים נקשרים בשרשראות כבדות לצורך צילום סרטונים. לדבריה, "הכללת הסחר בחיות בר תחת חוק איסור הלבנת הון היא שלב ראשון והכרחי למיגור התופעה, אבל בלי חקיקה קבועה וענישה מרתיעה בפועל, התופעה לא תיעלם".

פרדמן הוסיפה כי הפגיעה אינה צריכה להסתכם במבריחים בלבד: "חייבים לפעול גם נגד הקונים ונגד מי שמשתמשים בקופים ובחיות בר כאביזרים לצילום סרטונים ברשתות החברתיות. כל המעורבים בשרשרת הזאת תורמים להתרחבות של שוק אכזרי ורווחי במיוחד, ולכן נדרשת ענישה מרתיעה גם כלפיהם".

בדיון הועלו גם דרישות להרחבה נוספת של החוק. חברת הכנסת יסמין פרידמן ביקשה להאריך את הוראת השעה לשלוש שנים ולהוסיף את עבירת החזקת בעל חיים מוגן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי הצטרפה לבקשה, ואמרה כי "זו אחת מהסוגיות שיש עליהן הסכמה מקיר לקיר", והדגישה שהחזקת חיית בר מוגנת אינה פחות חמורה מהסחר עצמו. עורך הדין ניר וינטראוב ממשרד המשפטים השיב כי עבירת החזקה פחות מתאימה להיות עבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון, מכיוון שהחזקה לא בהכרח מייצרת רווח.

הוראת השעה תהיה בתוקף לשנתיים, ועל פי הנמסר, אם לא תתחדש בשל בחירות, היא תוארך אוטומטית. ועדת החוקה צפויה לפנות בהמשך לגיבוש הוראת קבע שתחליף אותה ותסגור את הפרצות שזוהו בדיון.