דוח מבקר המדינה: המפלגות חייבות לציבור מאות מיליוני שקלים

דוח מטלטל של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (שלישי) חושף תמונה מזעזעת של זלזול בכספי ציבור בקרב מרבית המפלגות בישראל. הדוח, שבוחן את החשבונות השוטפים של סיעות הכנסת לשנת 2024, מגלה גירעונות עתק, הלוואות אסורות, ניפוח מרשמי מתפקדים בשיטות שעלולות להיות פליליות - וחובות של עשרות מיליונים שיש מי שמסרב להחזיר.

הנתון המרכזי שמותיר את הפה פעור: 10 סיעות מכהנות צברו גירעון מצטבר של כ-81.2 מיליון שקל. הכסף הזה הוא לא נייר - הסיעות משתמשות בו מכספי המימון הממלכתי שנועדו לפעילות שוטפת ולחיזוק הקשר עם הבוחרים, כדי לכסות חובות ישנים מבחירות קודמות. אנגלמן קובע כי הדבר פוגע ישירות ביכולת הסיעות לתפקד כהלכה בין מחזורי בחירות. "על כלל הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מכספי ציבור", הבהיר.

ובאשר למפלגות שכבר נסגרו - המצב אפילו יותר עגום. 9 מפלגות שחדלו מלהתקיים לא השיבו לאוצר המדינה חובות בסך כ-44 מיליון שקל. בראש הרשימה: מרצ עם חוב של 15.8 מיליון שקל ו-צל"ש עם 15.1 מיליון שקל. אחריהן נמצאות עצמאות עם 4 מיליון שקל, הבית היהודי ו-התנועה הירוקה - כל אחת עם 3.2 מיליון שקל, דרך ארץ עם 2.7 מיליון שקל, ובל"ד עם 338 אלף שקל. שתי מפלגות נוספות - כולנו ו-תל"ם - שסיימו את פעילותן בשנת 2021, מחזיקות עדיין בעודפי כספי ציבור של 1.4 ו-2.3 מיליון שקל בהתאמה, ומסרבות להחזיר.

הממצא החמור ביותר בדוח נוגע לתנועת הליכוד, שנקנסה ב-150,000 שקל. המבקר מצא שהמפלגה כשלה לחלוטין באימות זהות המתפקדים ומקור התשלום שלהם - כשל שחוזר על עצמו לאחר שהמבקר כבר הזהיר בדוחות קודמים. הנתונים מדהימים: ב-41% מכרטיסי האשראי, שוות ערך ל-16,346 כרטיסים, וב-46% מההעברות הבנקאיות, שולמו דמי חבר עבור יותר ממתפקד אחד. מדובר בסך הכל ב-30,000 תשלומים חשודים. חמור מכך: באלפי מקרים שולמו דמי חבר עבור אנשים שנושאים שמות משפחה שונים ולכאורה אין ביניהם שום קשר.

אנגלמן לא מסתיר את החומרה: "התנהלות זו מעלה חשש ממשי לביצוע עבירות פליליות של תשלום דמי חבר בידי אחר ופוגעת קשות באמון הציבור ובהליך הבחירות הדמוקרטי". הסיבה שזה לא עניין טכני - גובה המימון שמפלגה מקבלת לפריימריז נגזר ישירות מגודל ספר הבוחרים שלה. ניפוח מלאכותי של הספר מגדיל לסיעה את ההכנסות מקופת המדינה, ומטה את תוצאות הפריימריז. "הכללת מתפקדים שלא כדין בספר הבוחרים עלולה ליצור הטיה בבחירת המועמדים לכנסת", אמר המבקר. הגירעון של הליכוד בסוף 2024 עומד על 40.9 מיליון שקל - הגדול בין כל הסיעות. ליקוי נוסף שנמצא בליכוד נוגע לניהול עובדים: תוספות שכר, העלאות ורכבים צמודים - הכל על בסיס החלטות בעל פה, בלי תיעוד בכתב ובלי קריטריונים שוויוניים. חלק מהמקבלים אפילו אינם רשומים כעובדי הסיעה.

גם מפלגת העבודה לא יצאה נקייה, וקיבלה קנס של 75,000 שקל. המבקר מצא כי המפלגה לקחה הלוואה אסורה בשיטה עקיפה: חברת בית ארלוזורוב בע"מ, תאגיד מפלגתי בשליטת העבודה, נטלה הלוואה בסך 1.6 מיליון שקל, ומתוכם העבירה 750,000 שקל ישירות לסיעה בספטמבר 2024. הסיעה אף חתמה על ערבות לכל ההלוואה. החוק קובע מפורשות שסיעה אינה רשאית לקבל הלוואה מכל גורם, פרט לאוצר המדינה. העבודה טענה למצוקה תזרימית בשל עיכוב בקבלת כספי מימון הבחירות המקומיות, אך המבקר דחה זאת: "ממכלול הנסיבות עולה כי אין מדובר בהעברת כספים במהלך עסקים רגיל". ראיה נוספת לכך: ב-2025 החזירה הסיעה 800,000 שקל לחברה, ובתמורה קיבלה שטר הון - מהלך שלדברי המבקר מהווה "הפרה בוטה של חוק המימון".

פרשה נוספת שנחשפה בדוח נוגעת לשימוש בכספי ציבור לתביעות פרטיות. ישראל ביתנו ו-עוצמה יהודית מימנו מכספי המפלגה תביעות לשון הרע אישיות של ראשיהן - אביגדור ליברמן ו-איתמר בן גביר. המבקר החליט שלפעם זו ההוצאה תוכר כ"הוצאות תעמולה והסברה", בשל הטענה שהזיהוי הציבורי בין השניים לבין מפלגותיהם הוא הדוק. אך הוא הציב קו אדום לעתיד: "הביקורת תבחן בעתיד אם כל הוצאה משפטית כזו עומדת בעקרונות השמירה על כספי הציבור".

בפרק הנוגע למפלגות הנסגרות, המבקר מלין על כך שיכולת האכיפה שלו מוגבלת ביותר. מרצ, למשל, שהתמזגה לתוך "הדמוקרטים", מחקה את עצמה כמפלגה ובכך ביטלה את חובה לאוצר המדינה. צל"ש - "הימין החדש" של נפתלי בנט ואיילת שקד - עשתה אותו דבר. "אין לי אלא לחזור על המלצתי שפורטה בדוחות קודמים, ולפיה על המחוקק לתת את דעתו על נושא זה ולשקול פתרונות אפשריים, כגון דרישת ערבות בנקאית", אמר אנגלמן. הבית היהודי נמצאת במצב חמור במיוחד: בית המשפט חייב אותה במאי 2024 להחזיר 3.8 מיליון שקל - ועד למועד פרסום הדוח, פסק הדין לא קוים.

המבקר אנגלמן קרא לכנסת לפעול בדחיפות לחקיקה מתקנת שתבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ותסגור את הפרצות שמאפשרות למפלגות להתחמק מתשלום - לרבות הצעה לדרוש ערבויות בנקאיות מראש.