משרד האוצר נגד חוק המעונות: "יפגע בגיוס ובתעסוקה"

ועדת הכספים של הכנסת פתחה הבוקר (רביעי) את הדיון בחוק המעונות, והפכה במהרה לזירת עימות בין משרד האוצר לנציגי הקואליציה. רכז התעסוקה באגף התקציבים, רום בר-אב, הציג עמדה נחרצת וחריפה נגד ההצעה: "ההצעה מנוגדת לכל רציונל כלכלי. תעסוקת גברים נמצאת בירידה, והצעת החוק צפויה להשפיע לרעה על כלל המגזרים."

חוק המעונות, שמזוהה עם סגן השר ישראל אייכלר, מבקש לקבוע שהזכאות לסבסוד מעון יום תיקבע לפי תעסוקת האם בלבד. המשמעות: משפחות שבהן האב אברך ואינו מתגייס ואינו עובד יוכלו לקבל חזרה הנחה של כ-2,200 שקלים לחודש. החוק נועד לעקוף את פסיקת בגץ מהחודש שעבר, שהחילה סנקציות על משתמטים ושללה מהם את ההנחות הללו. בקואליציה מכנים אותו "פיצוי" למפלגות החרדיות בעקבות אי-העברת חוק הגיוס, ובפועל הוא הכרחי לשמירת הקואליציה ולדחיית הבחירות.

בר-אב הזהיר כי ההשלכות לא יוגבלו לחברה החרדית. "אם גברים יבינו שהם יכולים לקבל הנחה במעון ללא תעסוקה, זה יפגע בהשתתפות בשוק העבודה," אמר, "ישנם משקי בית נוספים שעשויים לשנות את התנהגותם, ובכך לפגוע בשיעורי התעסוקה בכלל האוכלוסייה." לדבריו, מדובר בחוק שיצור למעשה תמריץ שלילי לעבודה עבור גברים בכל המגזרים.

הנזק לא נגמר בתעסוקה. באוצר מזהירים מפגיעה ישירה בנטל המילואים. בר-אב ציין כי עלות חודש מילואים של משרת בודד עומדת על כ-50 אלף שקלים, והעלות הכוללת של מערך המילואים למשק מגיעה לעשרות מיליארדי שקלים בשנה. מאז מרץ 2025, שלילת ההטבות ממחייבי גיוס הניבה תוצאות: "רואים עלייה משמעותית מאוד בקצב גיוס גברים חרדים לצה"ל, זו מגמה חיובית שגורמת להפחתת הנטל," אמר. "יש לנו חשש מאוד משמעותי שהחזרת ההטבה תפגע במערך התמריצים ותפגע בהיקף המתגייסים," והוסיף כי הדבר עלול להוביל להארכת שירות המילואים עבור אלו שכן משרתים.

אגף התקציבים מוסיף נדבך נוסף לאזהרה: החוק צפוי ליצור אפליה מובנית בשוק המעונות. לפי עמדת האוצר, הקריטריונים החדשים יתנו עדיפות בקבלה למעון לילדים ממשפחות שבהן אחד ההורים אינו עובד, גם מחוץ למגזר החרדי. הפועל היוצא: משפחות עובדות ישלמו את המחיר, ויידחקו לרשימות ההמתנה לטובת מי שנשאר בבית.

הדיון לא נשאר בגבולות הוויכוח המקצועי לאורך זמן. יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי מהליכוד, נאלץ להפסיק את הישיבה לעשר דקות אחרי שהעצבים התחממו. חברי האופוזיציה לא חסכו במילים. גלעד קריב מהדמוקרטים כינה את החוק "יריקה בפרצופם של הישראלים שמפרנסים ותורמים לשגשוג החברה הישראלית. זה חוק לא ציוני." נעמה לזימי, גם היא מהדמוקרטים, פנתה ישירות אל יו"ר דגל התורה משה גפני לפני שעזב את האולם: "אתה האיש של מלכודות העוני. אתה מחולל העוני והבערות. המדיניות שלך קורעת את החברה הישראלית ופוגעת במשפחות החרדיות עצמן."

הביקורת הגיעה גם מבתוך הקואליציה. משה סלומון מהציונות הדתית הצהיר: "זה חוק שיעודד פרזיטים מכל המגזרים." נאור שירי מיש עתיד תיאר את הממשלה כ"קואליציית דבק היפוקסי שנועדה רק לשמור על כיסאו של נתניהו." אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, תקף בחריפות: "ממשלת ההשתמטות מקדמת היום את חוק המעונות, חוק שמעניק עוד הטבות לאלו שלא עובדים ולא משרתים, על חשבון הציבור העובד, המשרת ומשלם המסים. בממשלה הבאה, מי שלא עובד ולא משרת לא יקבל שקל אחד מהמדינה."

צילום: נוצר באמצעות AI

הרקע הפוליטי של הכל אינו נסתר. הצעת החוק עברה לפני שבוע בקריאה טרומית ברוב של 44 מול 37, לאחר שחברי הציונות הדתית עזבו את המליאה לפני ההצבעה כמחאה. המפלגות החרדיות הפעילו לחץ על נתניהו בעזרת איום לתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, והקואליציה נכנעה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחר להימנע בהצבעה, מהלך שעורר זעם בצד החרדי. יצחק גולדקנופף מיהדות התורה קבע: "ההימנעות של סמוטריץ' חושפת את פרצופו האמיתי. הילדים החרדיים הם עוד כלי במשחק הפוליטי כדי לעבור את אחוז החסימה."

בשורה המקצועית, גם ההכרעה הסופית לא תהיה רק בכנסת. בגץ כבר הוכיח שהוא מוכן לפסול חקיקה בתחום זה, ומומחים מעריכים כי אם החוק יעבור, הוא צפוי לשוב לפתחו של בית המשפט העליון. הדיון בוועדת הכספים נמשך ועתיד להסתיים בהצבעה לקראת הכנה לקריאה ראשונה, כשהלחץ הפוליטי מהמפלגות החרדיות דוחף לקידום מהיר.