ישראל ולבנון הסכימו על יישום הפסקת אש, זאת בתום סבב שיחות שהסתיים בלילה שבין רביעי לחמישי בוושינגטון. ההסכמה הושגה במסגרת המפגש המשולש הרביעי בדרג בכיר בין נציגי שתי המדינות, בתיווך ארצות הברית. משרד החוץ האמריקני פרסם הצהרה משותפת שמפרטת את תנאי ההסדר ואת הצעדים הבאים.
הפסקת האש אינה מוחלטת ומיידית - היא מותנית בשני תנאים מרכזיים. הראשון הוא הפסקה מוחלטת של ירי חיזבאללה. השני הוא פינוי כל פעילי הארגון מגזרת דרום נהר הליטני. כל עוד שני התנאים האלה לא מתקיימים, ההפסקה לא תיכנס לתוקף.
נתונים ישראליים שהוצגו בפני חברות מועצת הביטחון מחדדים את חומרת המצב שקדם להסכם. לפי נתונים אלה, מאז ה-2 במרץ ירה חיזבאללה כ-9,000 רקטות לעבר ישראל, ובנוסף שיגר מאות כטב"מים וטילי נ"ט. עוד נמסר כי יותר מ-2,500 פעילי חיזבאללה פועלים כיום מדרום לליטני - אזורים שבהם, על פי החלטה 1701 של מועצת הביטחון, לא אמורה להיות כל נוכחות חמושה של הארגון. השגריר הישראלי באו"ם, דני דנון, הציג בפני חברות המועצה כטב"ם שנועד להמחיש את האיום על יישובי הצפון. "הבעיה היא חיזבאללה. הגיע הזמן שתקראו להם בשמם", אמר דנון.
בצד התנאים, הסכימו שני הצדדים לקדם במהירות הקמת אזורי "פיילוט", שבהם צבא לבנון יקבל שליטה בלעדית בשטח, ללא נוכחות של גורמים לא-מדינתיים. ההצהרה מציינת כי צעדים אלה נועדו לאפשר התקדמות לעבר הסכם כולל לשלום ולביטחון בין שתי המדינות.
ישראל ולבנון הצהירו שוב כי אין להן כוונות עוינות זו כלפי זו, והתחייבו להמשיך במשא ומתן ישיר. ההצהרה מדגישה כי כל הסכם חייב להיות מושג ישירות בין שתי הממשלות, בתיווך ארצות הברית בלבד, ולא דרך שום ערוץ נפרד. שני הצדדים גם דחו כל ניסיון מצד מדינה זרה או גורם לא-מדינתי להחזיק את עתידה של לבנון כבת ערובה.
ישראל חזרה והדגישה בהצהרה כי ביטחונה יכול להיות מושג רק באמצעות פירוק חיזבאללה מנשקו ופירוק התשתיות שלו ברחבי לבנון. לבנון מצדה אישרה את הצורך הדחוף ביישום מלא של הפסקת פעולות האיבה, תוך שמירה על שלמותה הטריטוריאלית וריבונות המדינה.
ההצהרה המשותפת כוללת גם גינוי מפורש של תקיפות איראן נגד מדינות באזור ושל פעילויות מערערות היציבות ברחבי המזרח התיכון, לרבות תמיכה בשלוחים. ארצות הברית הדגישה את דבריו של מזכיר המדינה מרקו רוביו מ-2 ביוני, לפיהם חיזבאללה אינו רק אויב של ישראל ואויב של אמריקה - אלא גם אויב של לבנון עצמה.
המשלחות שדנו בוושינגטון ב-2 וב-3 ביוני כללו נציגים בכירים משלוש המדינות. לפי הדיווחים, השיחות התבססו גם על דיונים ביטחוניים שהתקיימו בפנטגון ב-29 במאי, במטרה לגבש מסגרת ביטחונית בת-קיימא שתבטיח את ריבונות שתי המדינות ואת שלמותן הטריטוריאלית.
ארצות הברית אישרה כי תמשיך לתמוך בצבא לבנון, לשפר את יכולותיו ולסייע לו לממש את ריבונות המדינה בכל שטחה. לבנון בתורה התחייבה לפעול לחיזוק יכולות הצבא, בתמיכת ארצות הברית, כדי לבסס שליטה אפקטיבית בכל רחבי המדינה.
שני הצדדים הסכימו לכנס מחדש את המסלולים המדיניים והביטחוניים בשבוע של 22 ביוני, במטרה להגיע להסכם מקיף. ארצות הברית הסכימה להמשיך לסייע בתקשורת בין הצדדים בתקופת הביניים עד לאותו מועד. במקביל, ההודעה הרשמית שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית מציינת כי סבב שיחות נוסף בין הצדדים צפוי בעוד כשלושה שבועות, שבו יידונו סוגיות מדיניות וביטחוניות פתוחות במטרה להגיע להסכם כולל ומקיף יותר.
בשלב זה טרם נקבע מועד מדויק לכניסת ההסכם לתוקף, והצדדים ממתינים לראות כיצד חיזבאללה יגיב להסכמות שגיבשו ישראל ולבנון.
הצלחת ההסדר תיבחן בשבועות הקרובים, ותלויה במידה רבה בשאלה האם חיזבאללה יכבד את התנאים שנקבעו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה