טראמפ מבהיר: "לא צריך הסכם עם איראן, ולא אפגש עם חמינאי"

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הפתיע שוב את כולם. ביום חמישי הוא הצהיר בגלוי שוושינגטון אינה זקוקה להסכם עם איראן כדי לשים יד על האורניום המועשר שלה. "אנחנו יכולים לקבל אותו עכשיו. אני לא חושב שהם יכלו לעצור אותנו אם רצינו", אמר טראמפ לעיתונאים בחדר הסגלגל. אך יחד עם זאת, הוא הבהיר שאין לו עניין בכך כרגע.

צילום: נוצר באמצעות AI

בנשימה אחת הוסיף טראמפ שהוא אינו מעוניין בפגישה אישית עם המנהיג העליון של איראן מוג'טאבה חמינאי. הוא השאיר פתח צר: אם תושג הסכמה, שתי הצדדים אולי ייפגשו, והוא אמר שינהג בכבוד. אבל נכון לעכשיו, הדלת סגורה.

טראמפ חשף בשיחה עם כתבים בבית הלבן כי מינהלו שקל לבצע מבצע צבאי קרקעי להוצאת מאגר האורניום המועשר מאיראן בכוח, אך ביטל את התוכנית בשל סיכונים לוגיסטיים חמורים. "חשבתי על זה ממש בהתחלה, ולא רציתי להיות בפוזיציה שאתה שם שם שבועיים וצריך להביא הרבה ציוד", אמר. הוא הסביר כי מבצע כזה היה דורש שהייה של שבוע עד שבועיים על הקרקע עם ציוד כבד, מה שהיה חושף את הכוחות לסכנה ממשית - "פתאום האיראנים היו מאתרים אותך במדויק. עדיין נשארו להם טילים - הם היו יכולים לכוון אליך ולהמשיך לשגר". טראמפ הוסיף כי לא רצה "להיות ג'ימי קרטר", בהתייחסות למשבר בני הערובה של 1979. על אף ביטול המבצע, הנשיא ציין כי ארצות הברית שומרת על פיקוח מלא על האורניום האיראני באמצעות חיל החלל ותשע מצלמות פעילות, וכי המתחם הותקף שלוש פעמים, כולל בטילי טומהוק.

בינתיים, בטהראן, התמונה שונה לגמרי. מוחסן רזאי, יועצו של המנהיג העליון חמינאי, יצא לתקשורת הממשלתית האיראנית ומתח ביקורת חריפה על הטיוטה המתגבשת. לדבריו, הטיוטה הנוכחית לסיום הלחימה "כוללת עמימות שצריך להבהיר". הוא הוסיף שטראמפ מנסה ללחוץ על איראן לקבל את תנאיו, תוך שהוא משאיר את הדרישות האיראניות במצב מעורפל ובלתי מחייב.

הפערים האלה בין וושינגטון לטהראן חושפים את המורכבות של המשא ומתן. טראמפ דוחף להסכם מסגרת שיכלול פתיחת מצר הורמוז, ייצוב שוק הנפט העולמי, והצגת הישג דיפלומטי מהיר. הוא רואה במלחמות ממושכות נטל על משלם המיסים האמריקני ומנוע לעליית מחירי האנרגיה, שעלולים לפגוע בסיכויי המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע הקרובות. קצרה וחדה, זו מדיניות שמחשבת קודם כל את האינטרס הפנימי האמריקני.

הנשיא אף הגדיר לאחרונה הפסקת אש במזרח התיכון כ"לירות בצורה מתונה יותר". הגדרה שמעידה על הגישה הפרגמטית שמוכנה להשלים עם עימות בעצימות נמוכה, ובלבד שלא יגלוש למלחמה אזורית כוללת שתחייב מעורבות אמריקנית ישירה. דיווחים שפורסמו ביום רביעי הוסיפו שטראמפ אמר לסייעניו שיפסיק את הפסקת האש עם איראן רק אם טהראן תהרוג חיילים אמריקנים. התקיפות האיראניות האחרונות על בסיסים אמריקניים במזרח התיכון הגבירו את הלחץ על הנשיא, אך ערכו הביטחוני של עימות ישיר נראה נמוך בחישוביו.

על רקע זה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מוצא את עצמו במלכוד אסטרטגי. מצד אחד, המערכת הביטחונית בישראל מבינה שהפסקת אש שאינה כוללת פירוק יכולות חיזבאללה ודחיקתו מעבר לנהר הליטני היא קניית זמן לאויב בלבד. מצד שני, עימות חזיתי עם נשיא רפובליקני דומיננטי עלול לעלות לישראל מחיר מדיני כבד. נתניהו מנסה להציג לטראמפ את המהלכים הצבאיים לא כהתרסה, אלא ככלי שיאלץ את חיזבאללה ואת טהראן לחתום על הסכם כניעה אמיתי.

צילום: נוצר באמצעות AI

בנושא לבנון, טראמפ מסר ביום חמישי כי "מתקדמים" ואמר שדיבר עם נתניהו ואף עם נציגי חיזבאללה. "אני חושב שיש התקדמות. זה נמשך זמן רב, אתם יודעים", אמר. הצהרה זו הגיעה יום אחרי שמחלקת המדינה האמריקנית הודיעה שישראל ולבנון הסכימו על יישום הפסקת אש במסגרת מגעים בתיווך אמריקני. ההסכמה כוללת הפסקת אש מלאה, פינוי כל כוחות חיזבאללה מדרום לנהר הליטני, ושליטה בלעדית של הצבא הלבנוני ב"אזורי פיילוט" ללא נוכחות גורמים חמושים שאינם מדינתיים.

אך ביום חמישי בדיוק, חיזבאללה דחה בגלוי את המסמך. מנהיג הארגון נעים קאסם כינה את המגעים "חסרי בושה" ואת ההצהרה האמריקנית "מפת דרכים לכחדת חלק מהעם הלבנוני ולעבדות השאר". קאסם הוסיף: "כל עוד הכיבוש קיים, ההתנגדות תמשיך". הצהרה זו מקשה מאוד על כל הסכם שטראמפ מציג כהצלחה.

הדאגה העמוקה ביותר שעולה ממצב זה היא השאלה מה יקרה אם ההסכמים שמתגבשים ישאירו את איראן עם תוכנית גרעינית פעילה ועם השפעה אזורית רחבה. במקרה כזה, ההצהרות של טראמפ על "עסקה טובה" עלולות להתברר כניצחון תעמולתי של טהראן, שתמשיך לפעול באמצעות גרורותיה בתימן, בעיראק ובלבנון. מדינות המפרץ כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות כבר מבינות שהגנה אמריקנית "מובטחת" עשויה להיות פחות אמינה ממה שחשבו.

המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן צפוי להימשך בשבועות הקרובים, כאשר שני הצדדים עדיין רחוקים מגישור הפערים. הביקורת האיראנית על עמימות הטיוטה, לצד סירובו של טראמפ לפגישה ישירה עם המנהיג העליון, מעידים שהדרך להסכם סופי עוד ארוכה, ומורכבת בהרבה מהרושם שמנסה הבית הלבן להציג.