צה"ל חושף עיר תת-קרקעית של חיזבאללה מתחת לבופור

צה"ל חשף את רשת המנהרות התת-קרקעית של חיזבאללה מתחת לרכס הבופור בדרום לבנון - תשתית שתוכננה ומומנה במלואה על ידי המשטר האיראני, ונבנתה לאורך יותר מעשור. כוחות הצבא פועלים בימים האחרונים לאיתור הרשת ולהשמדתה, תוך ביסוס שליטה מבצעית על אחד הרכסים האסטרטגיים ביותר בדרום לבנון.

דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, פנה הערב לתושבי הצפון והסביר מדוע נכנסו הכוחות למרחב. "הבופור הוא נכס גאוגרפי שממנו חיזבאללה שיגר כ-400 טילים לעבר יישובי הצפון", אמר דפרין. "כעת אני רוצה להציג לכם פרטים שלא יכולנו לפרסם עד כה". לדבריו, מדובר ברשת תת-קרקעית שנחצבה עמוק בתוך הקרקע הסלעית, שנבנתה במימון ובתכנון מלא של משטר הטרור האיראני, מעל לעשור.

הרשת ממוקמת במרחב אזרחי, במרחק של שישה קילומטרים בלבד ממטולה, ומשקיפה על כל אצבע הגליל. לפי צה"ל, המתחם שימש כמרכז הפיקוד והשליטה המרכזי של חיזבאללה באזור, ממנו נוהלה הלחימה בפועל. "מאות מחבלי חיזבאללה ששהו בו, והרגישו בו בטוחים, נמלטו עם ההתקפה על רכס הבופור", מסר דפרין.

היקף הממצאים הפתיע את הלוחמים. הרשת כוללת מספר מנהרות שנבנו כדי להכיל מאות מחבלים במקביל, עם מספר מפלסים וחדרים הערוכים לשהייה ולחימה ממושכת. בתוך המתחם נמצאו תשתיות מים וחשמל, לצד מערכות נגד טנקים והגנה אווירית שנועדו לפגוע בכוחות צה"ל ובאזרחי ישראל.

באחת המנהרות, שאורכה כקילומטר, אותרו שישה פירים תת-קרקעיים. בתוכה נמצאו חדר אחסון לאמצעי לחימה, משגר נגד-טנקים, טילי נגד-טנקים, רימונים, תחמושת, ציוד לחימה וציוד רפואי מתקדם. לצד כל אלה, נחשפו חדרי מקלחת, שירותים, מטבחים וחדר ניתוח - תשתית שמעידה על כוונה לשהייה ארוכת טווח מתחת לאדמה, הרחק מעיני כל גורם חיצוני.

גם בזמן פעילות הכוחות לא שקט האויב. ממרחב הנכס שוגרו לעבר חיילי צה"ל כלי טיס בלתי מאוישים, טילי כתף וטילי נגד-טנקים. הפעולה הקרקעית נדרשה בין השאר כי תקיפות אוויריות קודמות לא הספיקו להשמיד את התשתית לחלוטין. "המתחם נתקף מהאוויר מספר פעמים, וכעת, בפעולה קרקעית, אנחנו פועלים להשמידו", הסביר דפרין.

המתחם לא היה סוד מוחלט - ישראל ידעה על קיומו. במסגרת מאמצי אכיפת ההסכם בין ישראל ללבנון, הועברה לצבא לבנון בקשה רשמית לטפל בנכס. אולם חיזבאללה מנע מהצבא הלבנוני לעשות זאת, ובכך שלל כל אפשרות לפתרון שקט. כך מצא עצמו צה"ל נכנס בכוח.

את הפעילות מובילים כוחות צוות הקרב החטיבתי גולני, יחידת מגלן ויהל"ם, בפיקוד אוגדה 36 ובהכוונת אמ"ן ופיקוד הצפון. לפי דפרין, הכוחות הגיעו למרחב בתחבולה ומכיוון לא צפוי, בסיוע תקיפות עצימות של חיל האוויר, ו"הפתיעו את האויב". הפעולה נתכננה לאורך זמן רב, וצה"ל המתין להזדמנות המבצעית הנכונה.

ההחלטה לכבוש את הרכס לא הייתה פשוטה. בשלב הראשון של המבצע נעצרה הפעולה לאחר יומיים, לאחר שמפקד פיקוד הצפון, האלוף רפי מילוא, שיפט שהסיכון לכוחות גבוה מדי. לאחר שאוגדה 36 סיימה לכבוש את רמת תלאתין והטייבה ולהשמיד את התשתיות שם, בשל הרעיון לצאת לרכס הבופור בתנאים שיבטיחו הצלחה.

לפני הניסיון המוצלח לכבוש את הבופור בוצע ניסיון קודם לחצות את נהר הליטני, שנעצר לאחר שמאות רקטות וטילים נורו על כוחות אוגדה 98 ויחידת יהל"ם - בעקבותיהם נהרג לוחם ונפצעו נוספים. מפקד פיקוד הצפון, האלוף רפי מילוא, החליט לעצור את המבצע לאחר שהעריך כי הניסיון לא בוצע בתנאים הנכונים, והפעולה הושלמה בסופו של דבר לאחר שאוגדה 36 סיימה לכבוש את רמת תלאתין וקנטרה.

דפרין סיכם בנימה ברורה: "המטרה שלנו הייתה ונותרת אחת - הגנה על יישובי הצפון, יצירת מציאות ביטחונית חדשה והעמקת הפגיעה בחיזבאללה. אנחנו לא נחדל, לא נעצור ולא נרפה, עד שהמטרה הזו תושג במלואה".