אחרי שיגור הטילים מאיראן: מחירי הנפט בעולם מזנקים

מחירי הנפט בעולם קפצו ביום ראשון לאחר שאיראן שיגרה טילים לעבר ישראל, במהלך שהלהיט מחדש את החששות מהתפרצות סכסוך צבאי רחב היקף במזרח התיכון. האירוע ערער את הרגיעה ההפכפכה באזור ומשך אליו את עיני המשקיעים ומקבלי ההחלטות בשוקי האנרגיה ברחבי העולם.

שיגור הטילים האיראני הפתיע את ישראל ויצר גל מיידי של עליות מחירים בשוקי הנפט הגלובליים. המשקיעים פירשו את המתקפה כסימן מדאיג להתחדשות העימות בין איראן לישראל, עימות שעלול להתגלגל במהרה לכדי מלחמה כוללת באחד מאזורי הייצור החשובים בעולם.

שווקי הנפט העולמיים נפתחו השבוע בזינוק חד: ברנט עלה ב-3.2% ל-96.1 דולר לחבית, ו-WTI קפץ ב-3.5% ל-93.7 דולר לחבית. בתגובה לשיגור הטילים, חיל האוויר תקף יעדים צבאיים במערב ובמרכז איראן. הנשיא דונלד טראמפ עודכן בהתפתחויות, ובוושינגטון מבינים שכל ירי נוסף עלול לפגוע בסיכוי לחזור למסלול של מגעים מול טהרן. בכיר איראני שהיה מעורב בשיחות מול ארה"ב הסיק כי בשלב הזה עסקה עם טראמפ אינה ישימה עוד - הערכה שמוסיפה לשווקים אי ודאות נוספת.

החשש המרכזי בשוקי הסחורות נוגע ליציבות אספקת הנפט הגולמי מן המזרח התיכון. כל הסלמה צבאית משמעותית באזור עלולה לפגוע במסלולי השינוע, לסגור נתיבי ים קריטיים ולגרום לשיבושים חמורים בזרימת האנרגיה לשווקים האירופיים והאסייתיים.

על פי הדיווחים, המתקפה האיראנית התרחשה בצל תקיפות קודמות שהחריפו את המצב הביטחוני בין שתי המדינות. האירועים הקודמים כבר הכניסו את האזור למצב של חוסר יציבות, אך שיגור הטילים האחרון נתפס בשווקים כמדרגה חדשה וחמורה יותר בעוצמת העימות.

גורמים בשוקי האנרגיה ומשקיעים מובילים הביעו חשש כי המתקפה תוביל לתגובה ישראלית שתגרור הסלמה כוללת. תרחיש כזה, שבו מעורבות מדינות נוספות במזרח התיכון, מהווה את הסיכון הגדול ביותר לאספקת הנפט הגלובלית מאז שנים.

הנפט הגולמי רשם עלייה משמעותית בשעות שלאחר הדיווחים על שיגור הטילים. עליית המחירים שיקפה את הדאגה הכפולה של השוק: גם מפני הסיכון הישיר לתשתיות הנפט באזור, וגם מפני אי הוודאות הרחבה יותר בנוגע למשך העימות ועוצמתו.

הנפט מגיב לא רק לשאלה אם מתקן אנרגיה כלשהו הופצץ, אלא לחשש משרשרת אירועים. החשש הגדול ביותר מרוכז סביב מיצרי הורמוז - המעבר הימי שדרכו עוברת כמות גדולה מהנפט והגז הנוזלי בעולם. כל איום על נתיב הסחר הזה מתורגם כמעט מיד לעלייה במחירים. חברות תעופה, בתי זיקוק, סוחרי סחורות ומדינות יבואניות אינן מחכות לפגיעה בפועל - הן מתמחרות סיכון מראש, ובמקרה הזה עשו זאת מהר במיוחד.

בשעות שלאחר האירוע לא נמסרו הודעות על פגיעות קשות, ולא הועלו תגובות רשמיות מפורטות מצד הגורמים הרלוונטיים. עם זאת, העדר מידע מוצק הוסיף אף הוא לתחושת אי הוודאות בשווקים, שמפרשים בדרך כלל חוסר בהירות כגורם סיכון בפני עצמו.

אופ"ק+ הכריז בימים האחרונים על הגדלת יעדי התפוקה ב-188 אלף חביות ביום החל מיולי, צעד שאמור לקרר מחירים על ידי הגדלת ההיצע. בפועל, ההכרזה לא הצליחה לבלום את העלייה. בטווח הקצר, החשש מפגיעה באספקה מהמזרח התיכון חזק בהרבה מכל תוספת תפוקה מתוכננת. יש הבדל בין יעד תפוקה לבין הפקה בפועל, ובין הפקה לבין היכולת להעביר את הנפט ללקוחות - ואם נתיבי שיט, ביטוח ימי, מסופי יצוא או נמלים מרכזיים נכנסים לאזור סיכון, כמות החביות שאופ"ק+ מוסיף הופכת לנתון שולי.

המצב הנוכחי בא על רקע מתיחות מתמשכת בין ישראל לאיראן, שהתעצמה בחודשים האחרונים ועלתה לסדר יומם של מדינות מערביות ושל שווקים פיננסיים בעולם. כל מתקפה ישירה בין שני הצדדים נחשבת לאירוע בעל פוטנציאל גלישה שקשה לחזות את היקפו.

אם ברנט יישאר קרוב ל-100 דולר לחבית לאורך זמן, ההשלכות חורגות בהרבה מסקטור האנרגיה. עלייה כזו יכולה להחזיר לחץ אינפלציוני, להקשות על בנקים מרכזיים להוריד ריבית, לפגוע בחברות תעשייה ותעופה וללחוץ על צרכנים דרך מחירי הדלק והתחבורה. גם שוק המניות הרחב חשוף: עלייה חדה במחיר הנפט מעלה חשש מאינפלציה, ריבית גבוהה יותר ופגיעה בצמיחה. חברות האנרגיה עשויות ליהנות מהמחירים הגבוהים, אך רוב הכלכלה העולמית נמצאת בצד הלא נוח של המשוואה.

בשעות הקרובות ייוודע האם ישראל תבחר להגיב על שיגור הטילים, ומה יהיה אופי התגובה. הכרעה זו צפויה לקבוע במידה רבה את כיוון מחירי הנפט בטווח הקצר, ולהגדיר מחדש את רמת הסיכון שהשווקים מתמחרים עבור האזור כולו.