לראשונה בישראל: יותר בני נוער מתנסים בסיגריה אלקטרונית מרגילה

דוח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2025, שהוגש לכנסת, מציג תמונת מצב חמורה: לראשונה מאז החל המדידה, שיעור בני הנוער שהתנסו בסיגריות אלקטרוניות גבוה משיעור המתנסים בסיגריות רגילות. כ-20% מהתלמידים בישראל דיווחו כי ניסו סיגריה אלקטרונית, לעומת כ-19% שהתנסו בסיגריות רגילות. בד בבד, 23.1% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הם מעשנים, שיעור שנותר תקוע כבר למעלה מעשור.

הנתונים הנוגעים לבני הנוער חמורים במיוחד. כ-17% מהתלמידים דיווחו כי עישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון. בין השנים 2023 ל-2025 נרשמה עלייה בשיעורי ההתנסות בסיגריות אלקטרוניות בקרב תלמידים יהודים וערבים ובקרב תלמידות ערביות. הבולטת שבהן: בקרב בנים ערבים בכיתה ח' עלה שיעור ההתנסות מ-9.5% בשנת 2023 ל-25% בשנת 2025 - עלייה של 15 נקודות אחוז בתוך שנתיים בלבד.

משרד הבריאות מזהיר כי גיל החשיפה למוצרי עישון ממשיך לרדת. לפי הדוח, באוכלוסייה הערבית כרבע מהילדים התנסו במוצר עישון לפני גיל 10, ובאוכלוסייה היהודית כ-9% התנסו במוצרי עישון לפני גיל זה. הדוח מדגיש כי מוצרי הסיגריה האלקטרונית מוצעים בטעמים אטרקטיביים ובעיצוב קומפקטי, ושיווקם ממוקד במיוחד בקרב בני נוער. שיעורי העישון בסיגריות אלקטרוניות גבוהים יותר בקרב תלמידים מהמגזר החרדי בכיתות ח' ו-י', בהשוואה לשאר המגזרים.

הדוח כולל לראשונה ממצאי מחקר המציג את היקף התמותה הניתנת לייחוס לעישון בישראל. לפי הנתונים, בשנת 2022 ניתן לייחס לעישון כ-12,386 מקרי מוות בישראל, המהווים כ-23% מכלל מקרי המוות במדינה. מתוך אלה, 894 מקרי מוות יוחסו לעישון פסיבי. המשמעות היא שכמעט אחד מכל ארבעה מקרי מוות בישראל קשור לעישון - 33 מקרי מוות ביום בממוצע.

הפערים בין אוכלוסיות שונות בולטים בנתוני הדוח. שיעור הגברים הערבים הבוגרים המעשנים עומד על 46.2%, פי שניים משיעור העישון בכלל האוכלוסייה. בקרב גברים יהודים עומד השיעור על 27.5%, בקרב נשים יהודיות על 15.7% ובקרב נשים ערביות על 13%. הפערים ניכרים גם בנתוני החשיפה לעישון כפוי: 28.9% מהאוכלוסייה היהודית ו-48.5% מהאוכלוסייה הערבית נחשפים לעישון כפוי, בעיקר בבית, במפגשים עם בני משפחה וחברים, במקומות ציבוריים פתוחים ובמקומות עבודה.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ביקר בחריפות את האיטיות בקידום החקיקה. "בשעה שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב צעירים נמצא בעלייה מדאיגה וגיל החשיפה למוצרי עישון וניקוטין ממשיך לרדת, צעדי חקיקה משמעותיים שיזם משרד הבריאות להגנה על הציבור עדיין אינם מקודמים בוועדת הכספים", אמר. לדבריו, "מדובר בצעדים מקצועיים המבוססים על ידע מדעי וניסיון בינלאומי, שנועדו לצמצם התמכרות, תחלואה ותמותה. עיכובם פוגע ביכולת של המדינה להגן על בריאות הציבור".

שר הבריאות חיים כץ מסר כי "הנתונים בדוח מחייבים אותנו להמשיך לפעול בנחישות למניעת חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרי עישון, תוך חיזוק צעדי המניעה, האכיפה וההסברה". ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור סיגל סדצקי, הצביעה על גורם נוסף: "מצב החירום המתמשך בישראל זה שבע שנים עלול גם הוא להביא לבחירה בהתנהגויות סיכוניות כמו עישון, כדרך מסוכנת להתמודדות עם המתח והחרדה".

מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, משה בר-חיים, לא הסתפק בביקורת מדודה. "במקום להתקדם, מדינת ישראל צוללת לאחור. מצב העישון כיום הוא בנקודת השפל הקיצונית ביותר של העשור הנוכחי", אמר. לדבריו, שיעור העישון בישראל גבוה בכ-30% מהממוצע העולמי, וקצב היציאה ממעגל המכורים באמצעות גמילה נמוך ב-50% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD. האגודה קראה לשילוב זרועות של הכנסת, הממשלה, המשטרה והרשויות המקומיות לצורך מאבק אפקטיבי בתופעה.

הדוח סוקר גם את מפת האכיפה המקומית, המגלה פערים חדים בין רשויות. ירושלים מובילה עם 4,240 קנסות שחילקו 440 פקחים, חיפה רשמה כ-2,500 דוחות, ותל אביב-יפו חילקה 1,320 קנסות. לעומת זאת, הרצליה, רמת השרון ורעננה סיימו את שנת 2025 ללא אף דוח. בסך הכול הגישו 92 רשויות מקומיות דיווח על שנת 2025, לעומת כ-80 בשנת 2024 ו-50 בלבד בשנת 2023. סך הדוחות במדינה נותר יציב: 11,692 קנסות בשנת 2025, לעומת 11,605 בשנת 2024.

כצעד מרכזי במאבק בעישון, קידם משרד הבריאות תקנות המחייבות סימון אזהרות גרפיות על מוצרי עישון, שייכנסו לתוקף באוגוסט 2026. האזהרות הגרפיות יצטרפו לאזהרות המילוליות הקיימות, כאשר 75% משטח האריזה יוקדש להן על מגוון מוצרי עישון, לרבות סיגריות אלקטרוניות. בנוסף, הוגש לכנסת הצעת חוק שתחייב "חבילה אחידה" - אריזה נטולת מיתוג צבעוני לכלל מוצרי הטבק.