שיא של עשור בהשמנת ילדים בישראל ועלייה בשימוש בנוגדי דיכאון

שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני 7 בישראל הגיע בשנת 2025 לרמה הגבוהה ביותר מאז החלה המדידה לפני יותר מעשור ועמד על 8.6%. זאת לצד עלייה מתמשכת בצריכת נוגדי דיכאון ובמספר חולי הסוכרת במדינה. כך עולה מהדוח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2025, שפרסם היום (שלישי) המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

הדוח, המבוסס על נתוני אמת של ארבע קופות החולים הגדולות, מקיף 45 מדדי בריאות שונים ומאפשר לראשונה לבחון חלק מהנתונים ברמת הערים הגדולות. התמונה שעולה ממנו מורכבת: לצד שיפור בכמה מדדים, כמו ירידה בשיעורי העישון, מתגלים פערים בריאותיים עמוקים בין אזורי הארץ ובין קבוצות אוכלוסייה שונות.

שיעור הילדים הסובלים מהשמנת יתר עלה מ-8.4% בשנת 2024 ל-8.6% בשנת 2025, לעומת 7.9% בלבד כשהחלה המדידה בשנת 2014. הפערים הגיאוגרפיים בולטים במיוחד: אשקלון ניצבת בראש הרשימה עם שיעור השמנה של 13.1%, ואחריה אזור הגליל המערבי עם 12.2%. לעומת זאת, בבני ברק נרשם שיעור של 4.4% בלבד, ובאזור יהודה ושומרון 5.1% בלבד. בחברה הערבית שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני 7 עומד על 10.8%, לעומת 8.6% באוכלוסייה הכללית ו-5.8% בחברה החרדית.

דווקא בקרב בני נוער בגילי 14-15 נרשמה מגמה הפוכה, עם ירידה לשיעור של 12.6% בשנת 2025, לעומת 12.9% ב-2024 ו-13.2% ב-2023. עם זאת, עדיין יותר מאחד מכל שמונה בני נוער בגיל הזה סובל מהשמנת יתר. גם בקרב מבוגרים בגילי 20-64 נמשכת מגמת העלייה: 62% מהגברים ו-57% מהנשים סובלים מעודף משקל או מהשמנה. בנגב המערבי נרשם השיעור הגבוה ביותר של השמנה בקרב נשים, 33.6%, לעומת 17.3% בלבד בתל אביב.

בתחום בריאות הנפש, נתוני רכישת התרופות מצביעים על המשך עלייה בשימוש בנוגדי דיכאון. בשנת 2025 נרשמו 703 רכישות לכל 1,000 איש, לעומת 685 בשנה הקודמת, עלייה של 2.6%. מאז 2022 עלתה הצריכה בכ-14%, כשבחברה הערבית נרשמה העלייה החדה ביותר, 29% בתוך שלוש שנים. אזור תל אביב והנגב המערבי מובילים בצריכת נוגדי דיכאון, בעוד נפת חיפה מובילה בצריכת תרופות לשינה ולהרגעה עם 763 רכישות לכל 1,000 איש, יותר מפי שניים מהנתון בנפת הגולן.

מספר חולי הסוכרת בישראל המשיך לטפס גם השנה והגיע ל-676,808 איש, תוספת של כ-36 אלף חולים מהשנה שעברה. שיעור התחלואה בקרב בני 18 ומעלה עומד כעת על 11%, לעומת 10.6% ב-2024. הפערים הגיאוגרפיים ניכרים היטב: אזור נצרת מוביל את הארץ בשיעורי סוכרת עם 14.7% מהאוכלוסייה הבוגרת, גבוה בכמעט 70% מהשיעור בתל אביב, העומד על 8.7% בלבד. למרות העלייה בתחלואה, נרשם שיפור באיזון המחלה, כש-79% מהחולים מאוזנים כיום, השיעור הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.

בשורה אחת חיובית עולה מתחום העישון. שיעור המעשנים בישראל ירד זו השנה השנייה ברציפות, ל-19.1% בשנת 2025, לעומת 19.4% ב-2024 ו-21.1% ב-2023. עם זאת, יותר מרבע מהגברים בישראל עדיין מעשנים. בת ים מובילה בפער ניכר את טבלת העישון בארץ, כשכשליש מהגברים בעיר מעשנים (33.5%) ושיעור הנשים המעשנות עומד על 22.6%, כמעט כפול מהממוצע הארצי. בתחתית הרשימה נמצאות מודיעין ובני ברק.

פרופסור רונית קלדרון-מרגלית, העומדת בראש התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, ציינה כי "הפערים בין קבוצות אוכלוסייה מדאיגים, בפרט בקרב ילדים מהחברה הערבית הסובלים משיעורים גבוהים של השמנה ומהימצאות גבוהה של עששת". לדבריה, השנה נרשמו גם מגמות מעודדות, בהן עלייה בסיקור לסרטן צוואר הרחם, ירידה בהשמנת בני נוער וקשישים ושיפור באיזון הסוכרתי בקרב ילדים חולים.

פרופסור נחמן אש, יושב ראש המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, אמר כי "מערכת בריאות חזקה אינה נמדדת רק ביכולתה להתמודד עם מצבי חירום, אלא גם ביכולתה להעניק שירותי בריאות איכותיים, נגישים ושוויוניים לכלל האוכלוסייה, בשגרה ולאורך זמן". הוא הוסיף כי "הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים אינם גזירת גורל", והזהיר כי נתוני ההשמנה בקרב ילדים "מהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית".

עוד מהדיווחים

מספר הנשים מהמעמד הכלכלי הנמוך הסובלות מהשמנת יתר גבוה פי שניים ממספר הנשים מהמעמד הגבוה ביותר, כך עולה מהדוח. שיעור ביצוע בדיקות המעקב לכף הרגל ולעיניים בקרב חולי סוכרת דווקא ירד, חרף השיפור הכללי באיזון המחלה. שיעור הנשים בגילי 50-74 שעברו ממוגרפיה ירד ל-71.5%, לעומת 72.3% ב-2024, ושיעור בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס ירד ל-64.4%.

למה זה חשוב

הדוח מראה פערים חדים בין מרכז לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסייה בהשמנה, סוכרת ועישון, מה שמשפיע ישירות על עומס מערכת הבריאות ועל הצורך בהקצאת משאבים לאזורים הנזקקים. העלייה המתמשכת בצריכת נוגדי דיכאון ובמספר חולי הסוכרת עשויה להכביד על תקציב הבריאות הציבורי בשנים הקרובות.

אש קרא לממשלה הבאה להעניק לבריאות הציבור מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי, ולהבטיח שההחלטות התקציביות הצפויות לא יפגעו במערכת הבריאות הציבורית. הדוח, שמתפרסם מדי שנה מאז 2004, ממשיך לשמש כלי מרכזי למעקב אחר מגמות הבריאות בישראל ולזיהוי האוכלוסיות הזקוקות להתערבות דחופה.