בחירות האמצע בארה"ב: המפלה שעלולה לשתק את הנשיא טראמפ

בבית הלבן עוקבים בדאגה הולכת וגוברת אחרי הסקרים. בחירות האמצע שייערכו מחר בארה"ב עלולות להפוך את דונלד טראמפ לנשיא משותק, ללא יכולת אמיתית לקדם את האג'נדה שלו בשנתיים הנותרות לכהונתו. לפי רוב הסקרים, הדמוקרטים צפויים להשתלט על בית הנבחרים, המונה 435 חברים, ויש להם סיכוי ממשי להפוך גם לרוב בסנאט.

צילום: דונלד טראמפ

התמונה הפוליטית השתנתה בחודשים האחרונים בצורה דרמטית. עד לאחרונה נראה היה בלתי אפשרי שהדמוקרטים ישמרו אפילו על שני מושבים במדינות המתנדנדות ג'ורג'יה ומישיגן. כיום הם עשויים לכבוש יותר מארבעה מושבים גם במדינות אדומות מובהקות כמו טקסס, קנזס, אלסקה ואיווה. מדובר בתפנית שמסמנת אכזבה עמוקה של הבוחר האמריקאי מהבטחות שלא קוימו.

בלב המשבר של טראמפ עומדים שני כישלונות בולטים: יוקר המחיה והמלחמה עם איראן. מלחמות הסחר שהוביל והעימות הצבאי מול טהראן פגעו בכלכלה האמריקאית בצורה שהאזרח הפשוט מרגיש בכל קנייה בסופרמרקט ובכל תדלוק. גם בנושא ההגירה, שנחשב לנכס הפוליטי החזק ביותר של טראמפ, הוא איבד תמיכה, לאחר שהאגרסיביות של סוכנות ההגירה ICE הובילה למותם של מהגרים ומפגינים ועוררה זעם ציבורי.

המלחמה באיראן, כך מסתבר, אינה פופולרית אפילו בקרב בסיס התומכים הנאמן של טראמפ. רבים מהם רואים בה מערכה למען אינטרסים זרים, ובראשם ישראל, בסתירה גמורה לסיסמת "אמריקה תחילה" ולהבטחתו המפורשת לסיים מלחמות ולא לפתוח חדשות.

אם התרחיש של שלטון מפוצל אכן יתממש, המשמעות המעשית חמורה: אובדן בית אחד בלבד בקונגרס מספיק כדי לשתק את סדר היום החקיקתי של הממשל. חקיקה רחבה בנושאי ביטוח בריאות, ביטוח לאומי או הגירה תיעצר כליל, וטראמפ ייאלץ להסתמך כמעט אך ורק על צווים נשיאותיים, החשופים לפסילה חוזרת בבתי המשפט. רוב דמוקרטי בבית הנבחרים גם יחזיר לוועדות את כוח הזימון והחקירה, מה שיגרור שורה של שימועים וחקירות סביב ניהול הממשל שיקשו עליו להתנהל בשקט פוליטי.

הקונגרס מחזיק במנופי לחץ קריטיים שנוגעים ישירות לביטחון ישראל. אמנם הנשיא הוא המפקד העליון ומוביל את מדיניות החוץ, אך הקונגרס שולט בתקציב הסיוע החוץ ובאישור עסקאות נשק. בקרב האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית גבר הלחץ להתנות סיוע צבאי בפיקוח הדוק ובבדיקת אופן השימוש בנשק. רוב דמוקרטי לא יבטל את הסיוע הביטחוני בין לילה, אך עלול להאט עסקאות רכש ולהציב מכשולים בירוקרטיים. הסכם הסיוע הנוכחי, בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה, נחתם ב-2016 ויפוג ב-2028, וההכנות להסכם העשור הבא מתחילות כבר בקדנציה הנוכחית. כלומר, הרכב הקונגרס שייבחר מחר הוא זה שיקבע את הטון והתנאים לסיוע הביטחוני של ישראל לעשור הקרוב.

בישראל חוששים שהקונגרס הבא יהיה עוין יותר, אבל השאלה האמיתית היא כלפי איזו ישראל. מי שרואה במלחמות בלתי פוסקות אינטרס ישראלי ומתנגד להסדרים מדיניים, אכן ימצא קונגרס פחות ידידותי. לעומת זאת, מי שמעוניין לסיים מלחמות ולשמר את ישראל כחלק מהמחנה הדמוקרטי-ליברלי, עשוי למצוא שם את הקונגרס הפרו-ישראלי ביותר אי פעם. נציגי קבוצת "הסקוואד" האנטי-ישראלית, ובהם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אילהאן עומאר ורשידה טליב, יישארו מיעוט בקונגרס. רוב המחוקקים הדמוקרטים ימשיכו לתמוך ביחסים עם ישראל, אך בתנאי שזו תפעל בהתאם לחוק ולאינטרסים האמריקאיים, מה שעשוי לסמן את סופה של מדיניות ה"צ'ק הפתוח".

ההשלכות של הבחירות לא נעצרות בפוליטיקה או בביטחון, אלא מגיעות ישירות לכיס האזרח הישראלי. חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל מושקע בשוק ההון האמריקאי, במדדים כמו S&P 500 ונאסד"ק. החלטות פוליטיות בוושינגטון על מיסוי, רגולציה או מלחמות סחר משפיעות על רווחיות התאגידים, ואלה מתגלגלות ישירות לתשואת החיסכון הפנסיוני בישראל. בנוסף, הרכב הקונגרס משפיע על הגירעון האמריקאי ועל תשואות האג"ח, שמגדירות את "הריבית חסרת הסיכון" העולמית. עלייה בתשואות תייקר את עלויות גיוס החוב של חברות ישראליות ותקשה על גיוסי הון לסטארטאפים.

יש מי שרואה בכישלון הצפוי הזדמנות עבור טראמפ. נדב תמיר, מנכ"ל ארגון "ג'י סטריט" הישראלי, מעריך כי לאחר שיתברר כישלונו באיראן, ייתכן שטראמפ יבין שהדרך היחידה להותיר מורשת חיובית היא ליישם את תוכנית עשרים הנקודות בעזה, שאותה זנח מאז שחתם עליה. לדבריו, זו עשויה להיות דרכו היחידה לזכות בפרס נובל לשלום ולהשיג עסקאות עם מדינות המפרץ, המעוניינות בתמורה שתביא יציבות לאזור. התוכנית כוללת הכרה בתפקיד פלסטיני כאלטרנטיבה לחמאס ואופק מדיני למדינה פלסטינית, סוגיה שתלויה גם בהחלטות הממשלה הבאה בישראל.

התוצאות הסופיות יתבררו רק במהלך הלילה שלאחר הבחירות, אך כבר עכשיו ברור שמחר ייקבע לא רק גורלו הפוליטי של טראמפ, אלא גם היקף הסיוע הצבאי לישראל, כיוון המדיניות מול איראן ומידת היציבות בשווקים הפיננסיים שמשפיעים ישירות על הכיס הישראלי.