היערכות לתקיפה באיראן: ארה"ב שלחה כוחות וטילי פטריוט לישראל

ארצות הברית מתגברת באופן דרמטי את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון, ובכלל זה בישראל, על רקע מתיחות הולכת וגוברת מול איראן. התגבור כולל העברת מטוסי משא צבאיים, מערכות הגנה אווירית וכוחות נוספים לאזור, במה שנראה כהיערכות לקראת אפשרות ממשית של תקיפה צבאית באיראן עוד בטרם חידוש המשא ומתן הדיפלומטי.

על פי הדיווחים, עשרה מטוסי משא צבאיים אמריקאיים נחתו ביום חמישי בבסיסי האוויר עובדה ונבטים שבנגב. מטוסים נוספים הגיעו לבסיסים בירדן, בסעודיה ובקטאר, כולם יצאו מבסיס פורט בליס שבטקסס, שם ממוקם אחד ממרכזי ההגנה האווירית הגדולים של הצבא האמריקאי, הכולל מתקנים הקשורים לטילי יירוט ולסוללות הגנה אווירית.

מה קדם לזה

ב-21.9.2026 דיווחנו כי טראמפ איים לפוצץ את איראן ובחן שלוש אפשרויות מול טהרן: תקיפה נרחבת, לחץ כלכלי או הסכם. ב-2.10.2026 דיווחנו כי ארה"ב הציבה בחשאי סוללות פטריוט נוספות בסעודיה ובקטאר כדי להגן על מתקני אנרגיה מפני תגובה איראנית אפשרית. ב-31.10.2026 דיווחנו כי טהרן הציבה שבעה תנאים לחידוש המשא ומתן, בתיווך קטאר, פקיסטן וטורקיה.

ארצות הברית לא אישרה רשמית את הדיווחים, ולא ידוע מה בדיוק הוטען על המטוסים או האם התקבלה החלטה סופית לתקוף. גורם ישראלי מסר כי ישראל וארצות הברית מתאמות ביניהן את ההכנות הצבאיות בצורה הדוקה. "ישראל וארצות הברית מתאמות באופן הדוק, ולמרות שטרם התקבלה החלטה בנושא, האמריקאים וישראל מתכוננים לכל החלטה שיקבל הנשיא דונלד טראמפ", נמסר.

במסגרת התגבור, הועברה לישראל סוללת פטריוט נוספת לחיזוק ההגנה האווירית, זאת לצד פינוי כוחות אמריקאים מבסיסים רגישים באזור מחשש לשיגורים איראניים. לפי הדיווחים, צבא ארצות הברית מחדש גם את מלאי הנשק שלו, כאשר נושאת מטוסים נוספת ויחידת נחתים צפויות להגיע לאזור בחודש נובמבר ולהצטרף לכעשרים כלי שיט אמריקאים הפועלים כבר כעת במזרח התיכון.

בד בבד, התפרסם כי מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, הגנרל בראד קופר, נפגש באופן חריג פנים אל פנים עם טראמפ ותדרך אותו לגבי אפשרויות לתקיפה באיראן. לפגישה החריגה מייחסים משמעות של התקרבות אפשרית להחלטה על מבצע צבאי נרחב. במקביל, חברי הסנאט מהמפלגה הדמוקרטית, ובהם כריס מרפי, קיבלו תדריך בנוגע לתוכניות אפשריות לתקיפה באיראן, ותיאר אותן כ"מטורפות", בהזהירו כי מהלך כזה עלול להוביל להסלמה הרסנית.

לפי דיווחים נוספים, טראמפ הבהיר ליועציו כי חזרה למשא ומתן עם איראן תתאפשר רק לאחר תקיפות צבאיות נוספות, מתוך הערכה כי ללא הפעלת כוח נוסף תתקשה ארצות הברית לכפות על טהרן את התנאים הנדרשים לה בנוגע לתוכנית הגרעין. גורם המעורה בדיונים בבית הלבן טען אפילו כי ההחלטה לתקוף כבר התקבלה, אולם לא ניתן לכך אישור רשמי.

מנגד, במהלך פגישה שקיים טראמפ לאחרונה עם בכירי הפנטגון, הוצגו בפניו העלויות הכבדות הכרוכות בפריסה הצבאית הנרחבת, לרבות תחזוקה, הפעלה ואספקה לאורך זמן. יועצים בממשל הזהירו מצדם כי נסיגה מהאיום הצבאי ללא פעולה בפועל עלולה לפגוע באמינות ההרתעה האמריקאית מול טהרן.

בצד הדיפלומטי, קטאר ממשיכה לנסות לגשר בין הצדדים. מתווכים קטארים חזרו לטהרן בניסיון לקדם את המגעים בתיאום עם וושינגטון, אולם גורם איראני בכיר דחה את ההצעות שהציגה קטאר וטען כי אינן מספקות בסיס מקובל להסכם. הפער המרכזי בין הצדדים נוגע לסדר הפעולות: האם איראן תידרש להתחייב תחילה על צעדים בתחום הגרעין לפני הסרת הסנקציות, או שארצות הברית תידרש להקל קודם את הלחץ הכלכלי.

מצד איראן, התקבלו איומים גלויים וחשאיים לתקוף יעדים אמריקאיים ומטרות במדינות המפרץ בתגובה לכל פגיעה, וכן דווח על חידוש ייצור טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים. ההתפתחויות מתרחשות על רקע בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית, שעשויות להשפיע על מרחב התמרון הפוליטי של טראמפ ועל עיתוי ההחלטות הצבאיות הבאות.

עוד מהדיווחים

לפי Middle East Monitor, ב-28 בפברואר 2026 תקפו ארה"ב וישראל את איראן, מה שהוביל לתגמול איראני נגד יעדים ישראליים ואמריקאיים באזור עד להפסקת אש באפריל. לפי Middle East Monitor, ארה"ב ואיראן חתמו ביוני על הסכם בנוגע לחופש השיט במצר הורמוז, אך יישומו נתקע בשל מחלוקות על ביטחון הנתיב. כך דווח במעריב, לפי דוח של משרד האוצר האמריקאי, המצור הימי והסנקציות כבר פגעו קשות ביכולתה של איראן לייצר הכנסות ולממן את פעילותה.

למה זה חשוב

התגבור הצבאי האמריקאי מתבצע גם בשטח ישראל, כולל נחיתת מטוסי משא בבסיסי עובדה ונבטים והעברת סוללת פטריוט נוספת לחיזוק ההגנה האווירית הישראלית. איראן איימה בעבר להגיב לכל תקיפה גם נגד יעדים אזוריים, כך שהסלמה צבאית עלולה להשפיע ישירות על עורף ישראל ועל המרחב האווירי שלה.

בשלב זה לא ידוע מתי ואם תתקבל החלטה סופית על תקיפה, אך ריכוז הכוחות באזור ממשיך, ומדינות המפרץ עוקבות בדאגה אחר האפשרות שחידוש העימות יגרור תגובה איראנית רחבה נגד יעדים אמריקאיים ותשתיות אזוריות.