תפנית דרמטית נרשמה בבחירות האחרונות לכנסת: שיעור ההצבעה בקרב האזרחים הערבים בישראל זינק לכ-80%, נתון שלא נראה כמעט שני עשורים. מדובר בקפיצה חדה שמגיעה אחרי שנים ארוכות שבהן חלק גדול מהציבור הערבי פשוט בחר להישאר בבית ולהחרים את הקלפיות.
לשם ההשוואה, בבחירות הקודמות ב-2021 עמד שיעור ההצבעה בקרב הערבים על 44.6% בלבד, פחות ממחצית. השיא הקודם נרשם עוד בשנת 1999, אז הגיע שיעור ההצבעה לכ-75%. כלומר, הבחירות האחרונות לא רק שברו את המגמה של השנים האחרונות, הן עקפו גם את השיא ההיסטורי.
מה גרם לשינוי הדרמטי? לפי ההערכות, ארבע שנים תחת ממשלה שמוגדרת כימנית ביותר בתולדות ישראל הביאו חלק גדול מהציבור הערבי למסקנה שאי אפשר להרשות לעצמם לשבת מהצד. מאות אלפי מצביעים ערבים החליטו הפעם שההשתתפות הפוליטית היא לא בחירה, אלא הכרח.
מחקרים שבדקו את התנהגות הבוחרים הערבים לאורך השנים מצאו קשר ישיר בין שיעורי ההצבעה לבין האקלים הפוליטי. כך למשל, לאחר אירועי אוקטובר 2000, כאשר המשטרה הישראלית הרגה 13 מפגינים ערבים, נרשמה צניחה חדה בשיעורי ההצבעה בקרב הציבור הערבי, על רקע תחושת הדרה פוליטית עמוקה. לעומת זאת, בבחירות הראשונות לאחר הסכמי אוסלו, ב-1996, זינק שיעור ההצבעה הערבי לכ-77%, עלייה של כ-7% לעומת הבחירות שקדמו לה.
מאחורי הזינוק הנוכחי עומדים גם נתונים קשים על מצבם של האזרחים הערבים תחת הממשלה הנוכחית. ארגון זכויות אדם ערבי-יהודי תיעד עלייה חדה במספר קורבנות האלימות והפשיעה בחברה הערבית: מ-116 הרוגים ב-2022 ל-244 ב-2023, 230 ב-2024 ו-252 ב-2025. מדובר ביותר מכפול מהמספר שנרשם לפני כניסת הממשלה הנוכחית לתפקיד. לפי דיווחים, המשטרה הישראלית פתרה רק כ-10% מתיקי הרצח בחברה הערבית בשנת 2025.
לצד זאת, מארגוני זכויות אדם דיווחו על הגבלות גוברות על חופש הביטוי וההפגנה בקרב האזרחים הערבים, במיוחד מאז השביעי באוקטובר 2023, כולל חקירות ומעצרים על רקע פוסטים ברשתות החברתיות. במקביל, דווח כי בדצמבר 2025 אישרה הממשלה העברת כ-220 מיליון שקלים מתוכנית פיתוח אזרחית למשטרה ולשירות הביטחון הכללי, כסף שהיה אמור לממן בניית כיתות לימוד ומוסדות תרבות ביישובים ערביים. ארגוני זכויות אדם, יחד עם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, אף הגישו עתירה לבית המשפט העליון נגד העברה נוספת של כ-497 מיליון שקלים מתוכנית פיתוח חומשית למשטרה ולשב"כ.
גם בנגב דווח על החמרה משמעותית: ארגון זכויות אזרח תיעד 5,187 הריסות מבנים ב-2024, עלייה של 58% לעומת השנה שקדמה לה. אחד המקרים הבולטים היה הריסת עשרות בתים בכפר ואדי אל-חליל, שהותירה מאות תושבים ללא קורת גג.
שתי הרשימות הערביות המרכזיות, הרשימה המשותפת והרשימה הערבית המאוחדת, ניהלו הפעם קמפיין שנמנע יחסית מתקיפות הדדיות, בניגוד למערכות בחירות קודמות. במסרים שהעבירו לציבור, הדגישו הרשימות כי חיזוק הייצוג הערבי בכנסת יקשה על הקמת ממשלה הכוללת שרים קיצוניים. פעילים ומנהיגי קהילה פעלו אף הם לעודד הצבעה ולמנוע פרובוקציות שעלולות למנוע הגעה לקלפיות.
החשיבות של ההצבעה הערבית נובעת מיכולתה להטות את המאזן הפוליטי בכנסת. כך קרה ב-1993, כאשר ממשלת יצחק רבין נותרה בשלטון למרות שתמיכתה הפרלמנטרית ירדה ל-56 חברי כנסת בלבד, בזכות תמיכה חיצונית מחמישה חברי כנסת ערבים. גם ב-2021 תרמה השתתפות המפלגה הערבית הממשלתית בקואליציה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד להפלת ממשלת בנימין נתניהו דאז. ייצוג פרלמנטרי ערבי סייע גם בעבר להעלאת נושאים כמו הריסות בתים ושכר עובדים ערבים לסדר היום הציבורי.
עוד מהדיווחים
בבחירות האחרונות היו זכאים להצביע למעלה מ-7.3 מיליון בוחרים לבחירת 120 חברי הכנסת. האזרחים הערבים מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל. ההצבעה בבחירות האחרונות החלה ב-27 באוקטובר 2026, כפי שתועד בין היתר באום אל-פחם.
למה זה חשוב
שיעור הצבעה כזה בציבור הערבי עשוי להשפיע ישירות על הרכב הכנסת הבאה ועל האפשרות להקים ממשלה הכוללת שרים קיצוניים, כפי שתואר בכתבה. מהניסיון של 1993 ו-2021 עולה שתמיכה חיצונית או השתתפות של מפלגות ערביות יכולה להכריע בין נפילת ממשלה להישרדותה, כך שהתוצאה הנוכחית עשויה להשפיע על יציבות הממשלה הקרובה.
כעת, עם סיום ספירת הקולות, ייבחן האם הזינוק ההיסטורי בשיעור ההצבעה אכן יתורגם להשפעה ממשית על הרכב הממשלה הבאה, או שישאר בגדר תופעה חד-פעמית שנולדה מתוך תסכול ומחאה.
הבחירות האחרונות נחתמו בשיא הצבעה ערבי חסר תקדים, כשהעיניים נשואות עתה להרכבת הקואליציה הבאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה