ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-26 הסתיימה, והתמונה שמתקבלת מטלטלת את המערכת הפוליטית כולה. כ-100% מהקולות נספרו, כולל כ-18,479 קולות נוספים שעודכנו בשעות האחרונות, וכעת מסתמן שהמפלגות החרדיות שוקלות לנטוש את גוש נתניהו ולפתוח מגעים עם גוש השינוי. אם זה יקרה, מדובר בתפנית דרמטית שעלולה לשנות לחלוטין את מי שיקים את הממשלה הבאה.
התוצאות הסופיות: הליכוד נשאר המפלגה הגדולה ביותר עם 27 מנדטים, אחריו ישר בראשות גדי איזנקוט עם 21 מנדטים, ביחד של נפתלי בנט עם 12, הרשימה המשותפת עם 11, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן ורע"ם עם 8 מנדטים כל אחת, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית עם 7 מנדטים כל אחת, יהדות התורה עם 7, ש"ס עם 6 בלבד, וגם הציונות הדתית וזהות עם 6. שתי רשימות לא עברו את אחוז החסימה: המילואימניקים והכלכלית עם 2.72% ועמך ישראל עם 1.68%. בחלוקה לגושים, גוש השינוי מוביל עם 53 מנדטים מול 48 לגוש נתניהו.
מה קדם לזה
ב-25.8.2026 דיווחנו כי משה גפני אמר בשיחות סגורות שלא ימליץ על בנימין נתניהו לראשות הממשלה, וטען כי 'עם השמאל יהיה הרבה יותר קל ללכת'. ב-23.10.2026, ארבעה ימים לפני הבחירות, פרשה תנועת אח"י החרדית מהמירוץ בעקבות לחץ אישי של נתניהו, במטרה למנוע איבוד קולות מתחת לאחוז החסימה. ב-29.10.2026 דיווחנו כי הליכוד ניהל מגעים גם עם ביחד של נפתלי בנט וגם עם ישר בראשות גדי איזנקוט על הקמת ממשלה.
צילום: בנימין נתניהוהדרמה האמיתית מסתתרת בתוך העיר תל אביב. שם, במקום שבו נתניהו אמור להיות חזק, הליכוד הגיע רק למקום הרביעי עם 14.14% מהקולות הכשרים בלבד. ישר של איזנקוט ניצחה בגדול עם 27.44%, אחריה הדמוקרטים עם 21.34% וביחד במקום השלישי עם 16.88%. בעיר שבה נספרו 309,040 קולות כשרים, התמונה היא בבואה הפוכה לחלוטין מהמפה הארצית.
הניגוד הקיצוני ביותר נמצא בהשוואה בין תל אביב לירושלים. בדיקה של התפלגות ההצבעה לפי עיר מגלה שבבירה גוש נתניהו היה זוכה ב-91 מנדטים, לעומת 20 בלבד בתל אביב. מנגד, גוש השינוי היה זוכה ב-100 מנדטים בתל אביב, לעומת 24 בלבד בירושלים. בירושלים יהדות התורה קיבלה את המקום הראשון עם 31 מנדטים, לפני הליכוד עם 23 וש"ס עם 19, כך שלראש הרשימה יעקב אשר או לנתניהו לא הייתה כל בעיה להרכיב ממשלת ימין-חרדים בעיר.
הכישלון הגדול ביותר של הבחירות שייך למפלגת הדמוקרטים. למרות ניצחון מרשים בתל אביב ובערי המרכז כמו גבעתיים ורמת השרון, ובהצבעה של 80.8% עבורה בקיבוץ פלך, המפלגה כמעט נעלמה בפריפריה. בקריית שמונה, נהריה, עכו, טבריה, באר שבע, אשדוד ונתיבות היא לא עברה כלל את אחוז החסימה. חבר הכנסת גלעד קריב הצהיר לפני הבחירות כי "עשרות אלפי אזרחים ערבים יצביעו לדמוקרטים", אך התחזית לא התממשה: בסכנין, העיר עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר בישראל, הדמוקרטים קיבלה רק 1.9% מהקולות, ברהט 0.53% בלבד ובנצרת 3.12%.
מי כן הצביע בהמוניו הוא הציבור הערבי. שיעור ההצבעה בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל הגיע לכ-80%, השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 1999, לעומת 44.6% בלבד בבחירות הקודמות ב-2021. הרשימה המשותפת ורע"ם יחד קיבלו 19 מנדטים, שיא כל הזמנים עבור המפלגות הערביות. ד"ר אילנה שפייזמן מאוניברסיטת בר-אילן הגדירה את התופעה כ"הצבעת אמון בדמוקרטיה הישראלית", בעוד שרונה זבלודובסקי מ"פורום דבורה" טענה כי מדיניותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שכללה אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית והחמרת תנאי מעצר, שימשה "זרז" שהוציא את המצביעים הערבים לקלפי כמחאה.
מבחינת המפלגות החרדיות, התמונה מעורבת. ש"ס ספגה מכה קשה וצנחה ל-6 מנדטים בלבד, ההישג הגרוע ביותר שלה מזה יותר מ-32 שנה, כשרוב כוחה מגיע מערים חרדיות כמו אלעד, בני ברק וביתר עילית. יהדות התורה, הכוללת את דגל התורה ואת אגודת ישראל, שמרה על כוחה עם 7 מנדטים, עם ריכוזי הצבעה אדירים במודיעין עילית, שם 76.6% מהתושבים הצביעו עבורה. דווקא על רקע התוצאות החלשות של ש"ס ואי הוודאות הפוליטית, המפלגות החרדיות מאותתות כעת על נכונות לבחון התנתקות מגוש נתניהו ופתיחת ערוץ מגעים עם גוש השינוי, מהלך שהיה נראה בלתי אפשרי עוד לפני כמה שבועות.
בשעות הקרובות צפויות להתברר כוונות המפלגות החרדיות בפועל, כשכל צד מנסה להרכיב קואליציה שתחצה את קו ה-61. גוש השינוי, עם 53 מנדטים, זקוק עדיין לשותפים נוספים כדי להבטיח רוב יציב, וגם גוש נתניהו, עם 48 בלבד, תלוי כעת בנכונות החרדים להישאר לצידו. ימים ספורים אלה עשויים לקבוע את זהות ראש הממשלה הבא.
עוד מהדיווחים
לפי JNS, שיעור ההצבעה הכללי בבחירות הגיע ל-77.7%, השיעור הגבוה ביותר מאז 1999. לפי JNS, גדי איזנקוט אמר שאם לא יגיע ל-61 מנדטים הוא יקים ממשלת מיעוט, ולא יעבוד עם נתניהו ולא יאפשר לו להמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר. לפי JNS, שרונה זבלודובסקי מ'פורום דבורה' אמרה כי עבור הציבור היהודי הבחירות לא היו רק 'ביבי או לא ביבי' אלא גם עמדות ביטחוניות ויעדי מדיניות.
למה זה חשוב
ההכרעה של המפלגות החרדיות בין שני הגושים תקבע מי יהיה ראש הממשלה הבאה וכיצד תיראה הקואליציה, עם השלכות ישירות על חוק הגיוס, תקציבים ומדיניות הממשלה. מכיוון ששני הגושים רחוקים מרוב של 61 מנדטים, כל צד תלוי כעת בבחירת החרדים, מה שהופך את ימי המשא ומתן הקרובים לקריטיים לאזרח הישראלי.
Pplus: ייתכן ששינוי בעמדת המפלגות החרדיות יכריע מי יקים את הממשלה הבאה בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה