לראשונה בישראל: רובוט ביצע השתלת ריאה ללא פתיחת החזה

בבית החולים בילינסון בפתח תקווה בוצעה לראשונה בישראל השתלת ריאה באמצעות רובוט כירורגי, ללא צורך בפתיחה מלאה של בית החזה. הניתוח, שנערך בחודש שעבר באמצעות מערכת דה וינצ'י, מהווה פריצת דרך בתחום ההשתלות בישראל ומצטרף לכ-20 הליכים דומים בלבד שבוצעו עד כה ברחבי העולם.

במקום הניתוח המסורתי, הכולל ניסור ופתיחה מלאה של בית החזה ופישוק הצלעות, השתמשו המנתחים בחתכים זעירים שדרכם הוחדרו זרועות הרובוט. באמצעותן חיבר הצוות הרפואי את הריאה המושתלת לכלי הדם ולסימפונות, תוך הימנעות מפגיעה נרחבת במבנה בית החזה.

הניתוח המסורתי להשתלת ריאה נמשך בדרך כלל בין שמונה לעשר שעות, וכרוך בכאבים עזים לאחר ההליך. הכאבים עלולים לגרום לנשימה שטחית ולקושי בהשתעלות ובפינוי הפרשות מהריאות, מה שמגדיל את הסיכון לזיהומים ומאריך את תקופת ההתאוששות לשבועות ארוכים. הגישה הרובוטית נועדה לצמצם את הפגיעה ברקמות, בשרירים ובעצבים, ולאפשר למטופלים לנשום ולהשתעל ביתר קלות.

את הניתוח הוביל ד"ר יורי פייסחוביץ, מנהל המחלקה לכירורגיית חזה בבילינסון, שהגדיר אותו כנקודת מפנה. "השתלת הריאות הרובוטית היא נקודת מפנה בהשתלות הריאה בישראל", אמר. "אחרי עשרות שנים של שימוש בגישה מסורתית שליוותה בכאבים וסיבוכים רבים, הצלחנו להביא את המהפכה לישראל, בזכות הדיוק הרובוטי, חתכי הכניסה הזעירים לבית החזה והעובדה שלא נדרש לנסר את בית החזה". לדבריו, "אנו שואפים שבתוך חמש שנים ניתוח רובוטי ללא פתיחת בית החזה יהיה הסטנדרט המקובל בהשתלות ריאה".

ההשתלה הרובוטית הראשונה בעולם בוצעה לפני כשלוש שנים בספרד, ומאז נערכו רק כ-20 ניתוחים מסוג זה, במספר מצומצם של מרכזים רפואיים. כדי להצטרף לרשימה המצומצמת נדרשה בבילינסון היערכות ממושכת, ששילבה את הניסיון שנצבר בהשתלות מורכבות עם הכשרה ייעודית להפעלת הרובוט. בניתוח השתתפו עשרות אנשי צוות, בהם כירורגים, מרדימים, מפעילי מכונת לב-ריאה, אחיות חדר ניתוח, רופאי ריאות, אנשי היחידה לטיפול נמרץ לב וחזה וצוות המעבדה לסיווג רקמות.

ד"ר שי פיין, מנהל מערך ההרדמה וחדרי הניתוח בבילינסון, הסביר כי אחד האתגרים המרכזיים היה הצורך להיערך למצבי חירום בזמן שהזרועות הרובוטיות פועלות בתוך בית החזה ומגבילות את הגישה הישירה למטופל. "ההיערכות כללה תכנון מדוקדק של ההנשמה, הניטור והשליטה במצב ההמודינמי, ומתן מענה מיידי למצבי חירום", אמר. לדבריו, הצוות כולו השתתף בסימולציה ייעודית של הניתוח, והמטופל חובר מראש למכונת לב-ריאה כדי לאפשר תגובה מיידית במקרה הצורך.

כחודש לפני ההשתלה הרובוטית בוצע בבילינסון ניתוח מקדים, שבו בוצעה השתלת ריאה בגישה חדשנית ללא פתיחה מלאה של בית החזה, אך עדיין ללא שימוש ברובוט. באותו הליך הסתפקו המנתחים בשני חתכים קטנים בלבד, אחד מעל הבטן ואחד באזור החזה, במקום החתך הרחב המקובל בשיטה המסורתית. הצלחת ההליך אפשרה לצוות לצבור ניסיון בגישה המצומצמת ולהתקדם לביצוע ההשתלה הרובוטית כחודש לאחר מכן.

ד"ר אסנת ליבנה-שטרייכמן, מנהלת המכון למחלות ריאה ואלרגיה בבילינסון, ציינה כי ההישג נשען על ניסיון רב שצבר בית החולים. "בזכות עבודת צוות נרחבת, עם למעלה מ-1,000 השתלות ריאה שבוצעו במרכז הרפואי בבילינסון, צברנו מיומנות, ידע וניסיון שהביאו אותנו להעניק את הטיפול המתקדם ביותר לחולים המתאימים", אמרה. לדבריה, בית החולים ממשיך לפעול להנגשת טיפולים וטכנולוגיות חדשות, וההליך החדש מציב אותו לצד מספר מצומצם של מרכזים רפואיים בעולם שביצעו השתלת ריאה רובוטית.

אחד הממצאים המעודדים ביותר התגלה דווקא לאחר סיום הניתוח. לדברי הצוות הרפואי, התאוששותו של המטופל הייתה מהירה מהצפוי, והוא כמעט שלא נזקק לטיפול במשככי כאבים. ד"ר דן גורפיל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב וחזה בבילינסון, ציין כי הפחתת הכאב הייתה אחת המטרות המרכזיות של המעבר לשיטה הרובוטית. "ההתאוששות של המטופל שנותח עם הרובוט עלתה על כל הציפיות, כמעט ולא נדרש לנוגדי כאב למעט פראצטמול", אמר, והוסיף כי כך התקצר גם משך שהותו של המטופל ביחידה לטיפול נמרץ ובבית החולים בכלל.

למה זה חשוב

הניתוח החדש עשוי להפוך בעתיד לשיטה מקובלת גם בבתי חולים נוספים בישראל, מה שיכול לקצר משמעותית את זמן ההחלמה ולהפחית כאבים וסיבוכים אצל מטופלים הזקוקים להשתלת ריאה. מדובר בטיפול שעשוי לשפר את איכות החיים של חולים בישראל הממתינים או עוברים השתלת ריאה בעתיד.

בבילינסון מעריכים כי ההצלחה תסלול את הדרך להרחבת השימוש בגישה הרובוטית בהשתלות ריאה נוספות בישראל, בהתאם ליעד שהציב ד"ר פייסחוביץ להפוך את הניתוח הזעיר-פולשני לשיטה המקובלת בתחום בתוך חמש שנים.