הצבא האמריקאי תקף לילה שני ברציפות מטרות מרובות בתחומי איראן, לפי הודעה רשמית של מפקדת המרכז האמריקאית. התקיפות מוצגות כ"פעולות הגנה עצמית" בתגובה למה שוושינגטון מגדירה כ"תוקפנות מתמשכת ובלתי מוצדקת" של טהרן. בין-לבין, ישראל עודכנה על המהלך זמן קצר לפני הביצוע - וגורמי ביטחון הביעו חשש ממשי שאיראן תגיב עם מטח טילים לעבר ישראל דווקא.
שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' לא הסתיר את המטרה האמיתית של הפעולה. "הנשיא טראמפ אמר שנפגע קשה באיראן, ואנחנו נעשה זאת - כי לאיראן יש הזדמנות לסגור עסקה טובה", אמר הגסת' מהמטה המרכזי של הפנטגון בטמפה, פלורידה. "אם הם רוצים לדפוק-דפוק-דפוק על עסקה, הם הולכים לקבל דפוק-דפוק-דפוק של פצצות על מתקנים מרכזיים". הוא הוסיף כי התקיפות יהיו "חזקות וברורות" גם בלילות הבאים, אם יידרש.
הנשיא טראמפ עצמו הכריז מוקדם יותר שארה"ב תתקוף את איראן לילה נוסף, לאחר שבטוויטר רשם כי איראן "לקחה יותר מדי זמן" במשא ומתן ו"תשלם את המחיר". על פי דיווחים, ההחלטה לפתוח במתקפות לא הגיעה בן רגע - היא אחרה שבועיים של מגעים דיפלומטיים שהגיעו למבוי סתום. מדיה איראנית דיווחה על קולות פיצוצים בסביבות מיצר הורמוז ובמערב טהרן, עם הפעלת מערכות ההגנה האווירית.
הפיקוד המרכזי האמריקאי הודיע כי הכוחות החלו "בתקיפות הגנה עצמית נוספות" בשעה 17:15 בשעון החוף המזרחי, "נגד מטרות מרובות באיראן בהוראת המפקד העליון". בתגובה לתקיפות, הודיעה טהראן על סגירת מצר הורמוז - המחבר בין ים ערב למפרץ הפרסי, ושבו עוברת כ-20% מסחורת הנפט הימית של העולם. כלי התקשורת הממלכתיים באיראן דיווחו שטהראן ביצעה תקיפות של טילים וכטב"מים נגד כלי שיט אמריקאיים הפועלים במצר.
השווקים הגיבו מיידית לסגירת המצר. מחיר חוזי הנפט האמריקאי קפץ ב-2.94% ל-92.68 דולר לחבית, ונפט ברנט עלה ב-2.52% ל-95.45 דולר לחבית - רמות שלא נראו מזה חודשים. בוול סטריט ירדו החוזים העתידיים על המדדים המרכזיים, כשהמשקיעים מוסיפים את ההסלמה הלילית על גבי הנפילות החדות שנרשמו כבר ביום רביעי. חורחה לאון, סגן הנשיא הבכיר של חברת המחקר ריסטל אנרג'י, אמר כי "הסיכויים לפריצת דרך דיפלומטית בטווח הקרוב פחתו" ו"מחירי הנפט פגיעים לתנודות חדות".
הרקע הישיר לסבב הנוכחי הוא אחד האירועים החמורים שהתרחשו ב-8 ביוני: מסוק קרב אמריקאי מסוג אפאצ'י הושמד ליד מיצר הורמוז. על פי ממשל טראמפ, רחפן איראני מסוג שאהד פגע בו - אם כי חוקרים צבאיים עדיין בוחנים אם הפגיעה הייתה מכוונת או מקרית. מסוקי השאהד שוגרו עד היום באלפים על ידי איראן, ומכוונים בדרך כלל למטרות סטציונאריות - מרכזי נתונים, מתקני אנרגיה וספינות מסחר במפרץ. הגסת' ציין כי הטייסים ששרדו נמצאים "במצב טוב".
ברקע עומד עימות רחב יותר שפרץ מחדש בפברואר 2026. איראן טוענת כי מאז תחילת הלחימה נהרגו כמעט 3,500 אנשים בתקיפות של ארה"ב וישראל. לפי הנתונים שפרסמה קרן החללים והוותיקים האיראנית, מדובר ב-2,988 גברים ו-511 נשים. הפסקת אש זמנית הושגה ב-8 באפריל, אך לא הוכתר הסכם קבע - והלחימה חזרה. כוחות משמרות המהפכה גם תקפו נכסים אמריקאיים בכווית, ירדן ובחריין בתגובה לתקיפות בדרום איראן.
מהנאמר בפומבי על ידי ממשל טראמפ עולה כי התכלית הסופית אינה הכרעה צבאית אלא לחץ לשולחן המשא ומתן. וושינגטון רוצה עסקה גרעינית, ואיראן - על פי הפרשנות האמריקאית - "ניסתה לדחות". הפצצות הן אמצעי לחץ, לא מטרה בפני עצמה. זה בדיוק מה שמרק לוין, הפרשן השמרני המקורב לטראמפ, אמר בגלוי: "הסבב השני של התקפות מתרחש כרגע, ואני מסכים איתו לחלוטין". לוין הוסיף שהוא מתקשה להבין מדוע התקיפות הישראליות לפני 48 שעות, שבאו בתגובה לשיגור 11 טילים בליסטיים לעבר ישראל, עוררו ביקורת כלשהי.
ההתפתחויות מגיעות ביום שבו סגן הנשיא האמריקאי ג'יי.די. ואנס מסר אמירה חדה לגבי היחסים עם ישראל. ואנס אמר כי ראש הממשלה נתניהו "טעה בוודאי בכמה דברים" ביחסיו עם וושינגטון בזמן מלחמת איראן, אך הוסיף שהוא "שותף טוב". בנשימה אחת אמר ואנס: "כשהאינטרסים מתפצלים, ארה"ב חייבת לבחור בצד של העם האמריקאי - ולצערם של הישראלים, כך יהיה". דבריו עוררו תשומת לב בירושלים.
במישור הדיפלומטי, 22 מדינות מאירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה פרסמו הצהרה משותפת שגינתה את "התכנונים הקטלניים ופעולות הנזק" של משמרות המהפכה האיראנית. בהצהרה, שחתמו עליה ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ואחרות, נדרשה איראן להפסיק מיד "ניסיונות לרצוח, לחטוף, להטריד ולהפחיד אנשים על אדמתנו". ההצהרה כוונה גם נגד קבוצת "חרכת אסחאב אל-ימין אל-אסלאמיה" - שלפי ניתוחי מודיעין משמשת חזית לפעילות הקדוס האיראני, ולה מיוחסים לפחות 18 פיגועים באירופה מאז מרץ.
הלילה יהיה קריטי. הצבא האמריקאי מנהל מתקפה פעילה, ישראל ממתינה ברוח עצורה לתגובת איראן, ומשרד ההגנה בוושינגטון הבהיר שאין כוונה "להתחיל מחדש" - הכוונה היא לקבוע תנאים לעסקה שטראמפ רוצה. אם טהרן תבחר לא להגיב בהסלמה ותשוב לשולחן המשא ומתן, ייתכן שהתמונה תשתנה - אם לא, הגסת' כבר הבטיח: "ייעשה גם מחר בלילה, חזק וברור".
הלחץ הצבאי האמריקאי על איראן נמשך, והשאלה האמיתית היא אם טהרן תקרא נכון את הסימנים לפני שהמשבר יתדרדר מעבר לנקודת האל-חזור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה