מליאת הכנסת אישרה הלילה סופית את אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת ברפורמה המשפטית: מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, תוצא מפרקליטות המדינה ותוקם מחדש כיחידה עצמאית לחלוטין במשרד המשפטים. ההחלטה מחוללת שינוי מבני עמוק בדרך שבה המדינה חוקרת שוטרים וקצינים, ומיד בבוקר שאחרי הוגשה עתירה דחופה לבגץ.
החוק הוגש על ידי חבר הכנסת משה סעדה, לשעבר סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים בעצמו, ובתמיכת שר המשפטים יריב לוין ויושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן. בהודעה משותפת שפרסמו השלושה נמסר כי "החוק שם קץ לשנים של ניגודי עניינים מובנים", וכי נוסחו הסופי מעגן את המלצות הוועדה המקצועית שהקים השר לוין לבחינת עבודת מח"ש, בהמשך לדוח מבקר המדינה בנושא.
סעדה, שבחר לפרסם הודעה נרגשת בבוקר שלאחר ההצבעה, כתב: "בוקר טוב אזרחי ישראל. הבטחתי וקיימתי. החוק יוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מידי הפרקליטות, והיא תוקם מחדש כגוף עצמאי שיעשה צדק ולא ירדוף אנשים". הוא הוסיף כי מדובר ב"תיקון המערכת שסטתה מהמסלול בגלל הרצון ליירט את ראש הממשלה נתניהו", וקבע כי "אין יותר עבריינים בשירות החוק, אין אנשים מעל החוק וכולם שווים בפני החוק".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גם הוא שיגר תגובה חריפה, ובה תקף את היועמשית לשעבר בצורה קשה: "בשלוש השנים האחרונות הפכה היועמשית המפוטרת את מח"ש למשטרה פרטית שנועדה להטיל אימה על השוטרים והלוחמים. טוב מאוד שמח"ש כבר לא תהיה בשליטתה של אישה חסרת מעצורים, שלא בוחלת בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיה". ויושב ראש ועדת החוקה רוטמן ציין מצדו כי החוק "מסדיר חור שחור שקיים במשך שנים", וכי "הפרדת מח"ש מהפרקליטות היא צעד משלים הכרחי לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ומבזרת את הכוח האדיר שנמצא בידיים של גורם אחד".
אך בד בבד עם החגיגות בקואליציה, מח"ש ופרקליטות המדינה מתמודדות עם בוקר יום למחרת מורכב. פרקליט המדינה עמית איסמן שיגר הבוקר איגרת יוצאת דופן לעובדי המחלקה. איסמן ציין כי לאורך הליך החקיקה הוצגו על ידו ועל ידי גורמי מקצוע נוספים הסתייגויות מקצועיות בנוגע להצעת החוק ולהשלכותיה, אך הדגיש כי "הכנסת הכריעה בסוגיה". הוא עמד על חשיבות המחלקה וכתב כי "חשיבותה של מח"ש נשענת על מקצועיותה, על ענייניות עבודתה, על עצמאות שיקול דעתה ועל יכולתה לפעול ללא מורא וללא משוא פנים", וסיים בהבטחה כי הפרקליטות תמשיך לפעול "באחריות ובממלכתיות במסגרת הדין".
ההתנגדות לחוק לא עצרה בדברים בלבד. התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר עתירה דחופה לבגץ ובה ביקשה להוציא צו על תנאי לביטול התיקון, ולחלופין צו על תנאי נגד ההוראות המסדירות את הליכי המינוי לתפקיד מנהל מח"ש. עורכת הדין סתיו לבנה להב, ראש אגף המשפט בתנועה, הסבירה: "הצורך בשיפור מח"ש הוא הכרחי, אבל עצמאותה אינה בעיה שצריך לפתור אלא ערך שצריך להגן עליו. במקום לחזק את מח"ש, התיקון הופך אותה לחשופה להשפעה פוליטית ומעניק לשר המשפטים השפעה חסרת תקדים על מי שאמור לפקח על אכיפת החוק".
מצד האופוזיציה הגיעה תגובה נוקבת במיוחד מחבר הכנסת גלעד קריב, שכינה את החוק "אחד החוקים המושחתים והמסוכנים של ההפיכה המשטרית". קריב טען כי "כל יעודו של החוק הוא להרתיע קציני משטרה מלחקור פוליטיקאים מושחתים ללא מורא", והוסיף כי "החוק לא יסייע לאף אזרח שנפגע מאלימות משטרתית". הוא הבטיח כי "בכל משא ומתן קואליציוני הדמוקרטים ידרשו את ביטול החוק המסוכן הזה".
החוק כולל תקופת מעבר שבמהלכה יידרשו גורמי המדינה השונים להתמודד עם ההיבטים המשפטיים, הארגוניים והמעשיים הכרוכים ביישומו. כעת עיני כולם נשואות לבגץ, שיצטרך להכריע האם לדון בדחיפות בעתירת התנועה לאיכות השלטון ובשאלה העקרונית האם החוק פוגע בעצמאות הגוף שאמור לחקור שוטרים וקצינים ללא כל לחץ פוליטי.
בגץ יצטרך להכריע בדחיפות האם להקפיא את יישום החוק עד לדיון בעתירה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה