שלושה מלחים הודים נהרגו בתקיפה של חיל האוויר האמריקני על מכלית הנפט MT Settebello מול חופי עומאן, סמוך למצר הורמוז. שר הספנות של הודו, סרבנאנאדה סונוואל, אישר הבוקר כי גופות שניים מהם אותרו וחולצו, בעוד שגופת השלישי טרם נמצאה. ממשלת הודו זימנה את ממלא מקום השגריר האמריקני בניו דלהי לשיחת בירור רשמית והעבירה "מחאה חריפה" על האירוע.
פיקוד המרכז של צבא ארה"ב מסר כי כלי טיס אמריקני שיגר "תחמושת מדויקת" לעבר חדר המכונות של המכלית, "לאחר שהצוות נמנע שוב ושוב" מלציית להוראות. לפי הצבא האמריקני, המכלית, שפעלה תחת דגל פלאו, ניסתה להוביל נפט מאיראן תוך הפרת המצור הימי שהטילה וושינגטון. על סיפון הספינה שהו 24 אנשי צוות הודים, רובם חולצו בשלום. מדובר במכלית השנייה השבוע שעל סיפונה היה צוות הודי ושנפגעה בפעולה אמריקנית, לאחר שביום שני תקף פיקוד המרכז גם את מכלית הנפט The Marivex, שמכל 24 אנשי הצוות שלה חולצו ללא נפגעים.
ברקע התקרית הימית, האירוע מגיע בשיא גל של תקיפות הדדיות בין ארה"ב לאיראן. איראן שיגרה טילים וכטב"מים לעבר מטרות בכווית, בחריין וירדן, בתגובה לתקיפות אמריקניות על ערים באיראן ובהן בנדר עבאס וקראג' שסמוכה לטהרן. מקור צבאי איראני טען כי הטילים חדרו את ההגנות האמריקניות ופגעו ב-70 אחוז מהיעדים המתוכננים, אם כי טענה זו לא אומתה באופן עצמאי. בירדן יירט הצבא כ-20 טילים ביליסטיים שכוונו לאזור בסיס אל-אזרק. בבחריין נפצעה ילדה באורח קל ובתים ניזוקו מרסיסי יירוט בערים חמד ומנאמה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החריף את האיומים בפרסום רשמי. "ארצות הברית תכה באיראן חזק הלילה", כתב. "חיל הים, חיל האוויר, הרדאר, הנ"מ וכל שאר סוגי ההגנה שלה, יחד עם רוב היכולת ההתקפית שלה, נעלמו". טראמפ הרחיב את האיום גם לממד הכלכלי וציין כי "בנקודה כלשהי בעתיד הלא רחוק" תפעל ארה"ב נגד אי ח'ארג' ותשתיות נפט אחרות. ח'ארג' נחשב לאחד ממוקדי הייצוא המרכזיים של הנפט האיראני. טראמפ הוסיף כי המטרה היא "להניח שליטה מוחלטת על שוקי הנפט והגז שלהם, בדומה למה שעשינו עם ונצואלה". שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' הצטרף להצהרה ומסר: "ניצלנו את הפסקת האש כדי לשפר את המודיעין שברשותנו ולעדכן את בנק המטרות באיראן".
צילום: נוצר באמצעות AIיועצו של המנהיג העליון של איראן, מחסן רזאאי, הגיב בחריפות. לדבריו, טראמפ "משולח הרסן" ומדמיין שפצצות יוכלו לחלץ אותו "מהבוץ שהוא עצמו יצר", אך "הטילים האיראניים יגרמו לו לשקוע עמוק יותר בתוכו". רזאאי הוסיף כי וושינגטון חייבת לבחור בין קבלת תנאיה של איראן לבין "אובדן שארית האמינות שנותרה לה בעולם". נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הדגיש אף הוא: "שהם ימשיכו לחלום על כך שנוותר - זה לא משהו שנוותר עליו".
מדינות המפרץ הגיבו בחריפות על התקיפות האיראניות. קטר כינתה אותן "הפרה בוטה של ריבונות המדינות והפרה גלויה של כללי המשפט הבינלאומי". סעודיה הצהירה כי "הממלכה מגנה בחריפות את חידוש ההתקפות האיראניות" וכי הן "מגבירות את עוצמת המתיחות באזור". מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ פרסמה הצהרה תקיפה שבה קבעה: "מעשיכם העוינים אינם משרתים שום הבנה או התקרבות, אלא זורעים מחלוקת וסוגרים את דלתות הדיאלוג".
ברקע הקרבות, המסלול הדיפלומטי מתרסק. שר החוץ הטורקי האקאן פידאן אמר כי המשא ומתן בין הצדדים היה בשלב מתקדם במיוחד, ו"עד הימים האחרונים נותרו רק כמה משפטים לא פתורים בחלקים מסוימים של הטקסט". לדבריו, ההתקפות ההדדיות "יוצרות סיכון ממשי להסלמה, וזוהי סיבה אמיתית לדאגה". ההסכם שהיה על השולחן כלל הארכה של 60 יום להפסקת האש, פתיחה מחדש של מצר הורמוז ומתן אישור לאיראן למכור נפט באופן חופשי, כשנושא הגרעין נדחק לשוליים. גורם דיפלומטי בכיר אישר בשעות הבוקר כי המשא ומתן נמשך, ושמשלחת קטר קיימה שיחות אינטנסיביות עם האיראנים לאורך כל הלילה לפני עזיבתה. פקיסטן וקטר הגבירו מאמציהן לקדם פתרון.
מצר הורמוז נמצא במוקד המשבר. טראמפ חשף כי צבא ארה"ב ביצע "משימה חשאית" להברחת משלוחי נפט דרך המצר, וטען כי יותר מ-200 ספינות ויותר מ-100 מיליון חביות נפט עברו תחת אבטחה אמריקנית בחודש האחרון. "ארה"ב שולטת במצר הורמוז, לא איראן", הצהיר. שר האנרגיה האמריקני כריס רייט ציין כי תנועת הספינות ויצוא הנפט במפרץ עולים "באופן משמעותי מאוד" בהשוואה לשבועיים האחרונים. מאז הטלת המצור הימי ב-13 באפריל השביתה ארה"ב שמונה ספינות וגרמה ל-134 אחרות להסיט מסלולן. סוכנות האנרגיה הבינלאומית העריכה כי העולם כבר איבד למעלה ממיליארד חביות נפט במצטבר מאז פרוץ הלחימה.
ממשלת הודו מצאה את עצמה בעמדה עדינה במיוחד. הודו נחשבת לספקית הימאים השלישית בגודלה בעולם, עם למעלה מ-300,000 מלחים בצי הסחר הגלובלי, ו-18,000 מהם פועלים כרגע באזור המפרץ. 13 ספינות הודיות נמצאות בימים אלה תקועות במצר הורמוז. ניו דלהי מסרה כי "יש לחדול מהפגיעה בספינות מסחריות ובתשתית אזרחית באזור", ואירוע הרג המלחים צפוי לסבך עוד יותר את היחסים עם וושינגטון, בפרט לקראת פסגת ה-G7 בשבוע הבא שבה עתיד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לפגוש את טראמפ.
כל הסימנים מצביעים על כך שהלילות הקרובים יביאו תקיפות נוספות, ואילו המאמצים הדיפלומטיים של קטר ופקיסטן ייבחנו במבחן קשה מתמיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה