שני סקרים שפורסמו השבוע מציירים תמונה פוליטית שבנט ולפיד בוודאי לא רצו לראות. גדי איזנקוט ומפלגת "ישר!" עוקפים לראשונה את מפלגת "ביחד" ומתייצבים כגוף השני בגודלו בגוש המתנגד לנתניהו, ובמקביל הליכוד מגיע לנתון הנמוך ביותר שלו מזה חודשים.
על פי סקר שפורסם ב"מעריב", הליכוד צונח בשלושה מנדטים ל-22 מנדטים. מדובר בשיא שלילי של המפלגה מאז השנה שעברה. "ביחד" בהובלת בנט ולפיד מאבדת שני מנדטים נוספים ומסתפקת ב-21 מנדטים, בעוד "ישר!" של איזנקוט נוסקת בשלושה מנדטים ומגיעה לשיא של 20 מנדטים.
סקר שני, שפורסם ב"ישראל היום", מציג תמונה דומה אך עם מספרים מעט שונים: הליכוד ב-24 מנדטים, "ישר!" על 20 ו"ביחד" על 19. שני הסקרים מסכימים על הכיוון - איזנקוט בעלייה, בנט ולפיד בירידה.
הרמטכ"ל לשעבר לא הגיע לכאן במקרה. לפני שבועות בודדים פנה איזנקוט לראשי האופוזיציה בקריאה לחתום על דרישה לפיה ראש הממשלה יהיה מי שיעמוד בראש המפלגה הגדולה בגוש. אותו מהלך נראה אז כמו תרגיל פוליטי נוסף. כעת, כשהוא מתקרב לנתניהו ומשאיר את בנט מאחוריו, ניתן להבין את הלוגיקה שעמדה מאחוריו.
ביתר המפלגות: הדמוקרטים של יאיר גולן עומדים על 9-10 מנדטים, ישראל ביתנו של ליברמן ועוצמה יהודית של בן גביר על 9 מנדטים כל אחת, ש"ס על 8-9 מנדטים, יהדות התורה על 7 מנדטים, חד"ש-תע"ל על 6 ורע"מ והציונות הדתית על 4 מנדטים כל אחת. שלוש מפלגות לא עוברות את אחוז החסימה לפי סקר "ישראל היום": "המילואימניקים" של יועז הנדל, "כחול לבן" של בני גנץ ובל"ד.
תמונת הגושים מדברת בעד עצמה. גוש המתנגדים לנתניהו מחזיק ב-60 מנדטים לעומת 50 לגוש התומכים. על הנייר, לאופוזיציה יש רוב. הבעיה היא שרוב על הנייר לא מביא לממשלה כשהגוש פירורי ומרוסק בין שחקנים שכל אחד מושך לכיוון אחר.
גם ברקע הגיאופוליטי יש תזוזות. הכרזת טראמפ כי איראן וארצות הברית עומדות לחתום על הסכם שיבטיח שקט אזורי מרחפת מעל המפה הפוליטית הישראלית, כמו גם הדיון בכנסת על חוק יסוד שמטרתו להשוות את יוקרת לומדי התורה למשרתים בצה"ל. שני הנושאים יכולים לשנות את סדר היום ואת מפת התמיכות בין הבחירות.
הנתון המעניין ביותר מבחינה חרדית הוא דווקא יציבות ש"ס ויהדות התורה - 8 ו-7 מנדטים בהתאמה. בעוד מפלגות חילוניות ומרכז-שמאל מתרוצצות בין סקר לסקר, שתי המפלגות החרדיות הגדולות ממשיכות להראות קהל צבעוני ויציב. בפוליטיקה הישראלית, זה לא מובן מאליו.
הבחירות טרם נקבעו, והפער בין הסקרים לתוצאות בקלפי ידוע לכל מי שעקב אחרי הבחירות האחרונות. אבל הכיוון ברור: המרוץ על ניהול האופוזיציה ועל מי יוביל את הגוש כלפי ראשות הממשלה עובר בין איזנקוט לבנט ולפיד, ונכון לשבוע זה, הקרב הזה הולך לאיזנקוט.
בשבועות הקרובים יתברר אם מגמת העלייה של איזנקוט מתגבשת לכלל יתרון אמיתי, או שבנט ולפיד מצליחים לבלום אותה לפני שתהפוך לבלתי הפיכה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה