נתניהו לא מסתפק בניצחון. הוא מכוון לדריסה. שני מהלכים שמתבשלים ברחבי הימין עשויים לשנות לחלוטין את פני הבחירות הבאות ולהביא את גוש הימין לקואליציה של 68 עד 70 מנדטים - מספר שלא היה לו מעולם.
המהלך הראשון הוא מתיחת הפנים של הליכוד. נתניהו מבין שהרשימה הנוכחית, שעוצבה ב-2021 מכוכבי האופוזיציה, כבר לא רלוונטית לבחירות 2027. גם שיטת הפריימריז, לפי ההערכות, כבר לא עובדת. לכן הוא דוחף ליצירת רשימה אטרקטיבית יותר, בין אם באמצעות שיריונים ובין אם דרך ועדה מסדרת. הרציונל פשוט: הליכוד היא המפלגה עם נאמנות הבוחרים הגבוהה ביותר בישראל, ורוב הליכודניקים חוזרים בסוף הביתה - אבל כדי לנצח באופן מובהק צריך עוד 5 מנדטים נוספים. ואותם צריך לצוד בחוץ.
המהלך השני הוא המרתק יותר: הקמת מפלגת לווין ימנית חדשה שתצהיר מראש ובמפורש - "אנחנו מצטרפים לממשלה בראשות נתניהו". זה נשמע פשוט. אבל כאן בדיוק טמון הפרדוקס שמונע עד היום מהביקוש וההיצע הפוליטי להיפגש.
מאז קיץ 2024, לאחר אירועי הביפרים ופרישת גנץ ואיזנקוט מהממשלה, נוצרה במרכז המפה קבוצה של 5 עד 7 מנדטים של מה שמכונים "מתפכחים". מדובר בבוחרים שמעולם לא הצביעו לימין, אבל מזהים בנתניהו את ראש הממשלה המתאים ביותר לעת הזאת. הבעיה שלהם: אין להם מפלגה לבחור. הליכוד הנוכחי אינו אופציה עבורם.
ומולם - שורה ארוכה של פוליטיקאים ששנתיים מנסים לקלוט אותם ולא מצליחים: הנדל, ארדן, שימחי, אדלשטיין, שקד, ועוד ארגונים חוץ-פרלמנטריים רבים שצמחו אחרי המחאה ואחרי המלחמה. כולם מחזרים אחרי אותו קהל, אף אחד לא מתרומם.
הסיבה, לפי הניתוח, חדה ובלתי נמנעת: כל אותם מתמודדים מסרבים להצהיר במפורש שיצטרפו לגוש הימין בראשות נתניהו. הם עדיין חיים בפרדיגמה של "כלשון מאזניים" - שהם יהיו הגורם שיכריע בין הימין לשמאל, שינוי השלטון תלוי בהם. אבל הבוחרים שהם מנסים לשכנע רוצים בדיוק את ההפך: מפלגת מרכז-ימין ביטחונית, ציונית וערכית שמחויבת מראש לגוש הימין.
בינתיים, השמאל עצמו גמר את ארגון הקלפים שלו. תהליך שארך יותר משנתיים הסתיים בהחלפה כמעט מוחלטת: גנץ, לפיד ומרב מיכאלי הודחו. המחנה הממלכתי, יש עתיד והעבודה חוסלו בפועל. במקומם קמו "ביחד" עם נפתלי בנט, "ישר" עם גדי איזנקוט ו"הדמוקרטים" עם יאיר גולן. כמו חברה שהגיעה לפשיטת רגל - החליפו מנכ"ל, עשו מיתוג חדש, וחוזרים לשוק.
לפי נתוני הסקרים, גוש הימין עומד היום על 63 עד 65 מנדטים. טענת הימין היא שלצורך רפורמות משמעותיות נדרש רוב מובהק יותר. מפלגת ימין-מרכז שתצהיר על שותפות לקואליציה בראשות נתניהו יכולה לדחוף את הגוש כולו ל-68 עד 70 מנדטים - מספר שישנה את כללי המשחק הפוליטי לשנים הקרובות.
המהלכים שיתגבשו בחודשיים הקרובים בליכוד ובסביבתו ייקבעו במידה רבה אם הסתמנות זו תהפוך לניצחון מוחץ בפועל.
השאלה האמיתית אינה אם הימין ינצח, אלא אם מישהו יעז להצהיר את מה שהבוחרים כבר רוצים לשמוע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה