טראמפ ביטל מבצע קרקעי באיראן; נתניהו: לא ניתן להם פצצה

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע השבוע הצהרה חדה וחד-משמעית: כל עוד הוא מכהן בתפקידו, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. נתניהו הדגיש כי הוא ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תמימי דעים בנושא, וטען שהוא זה שמוביל את המאבק נגד תוכנית הגרעין האיראנית כבר למעלה מעשרים שנה. ההצהרה מגיעה בעיתוי רגיש ביותר, רגעים לאחר שנחשפו פרטים מטרידים על הדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים בוושינגטון.

כמה ימים לפני כן, טראמפ עצר בעצמו מבצע צבאי שהצבא האמריקאי כבר היה בשלבי תכנון מתקדמים לביצועו. מדובר במשימה קרקעית שנועדה לשלוח כוחות מיוחדים לתוך איראן, עם מטרה אחת: לאתר, לאבטח ולחלץ את מאגרי האורניום המועשר של המשטר. מי שהגיע בדחיפות להציג את התוכנית לטראמפ היה הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, שעזב פגישת נאט"ו בבריסל וטס ישירות לטאמפה, פלורידה, כדי לתדרך את הנשיא ב-19 במאי.

טראמפ שמע את הפרטים ועצר. הסיבות: הסיכון לאבדות אמריקאיות גדולות, חשש מתגובת נקם קשה מצד הרפובליקה האיסלאמית, ולחץ כלכלי עולמי שהסלמה עלולה לייצר. גורם שהיה מעורב בתכנון אמר שהמשימה כללה "סיכון עצום", כולל פוטנציאל לנזק כבד מידיה של טהרן. דובר המטות המשולבים סירב להגיב.

אבל הסיפור לא נגמר שם. לפי דיווחים, הפנטגון לא ויתר על הרעיון לחלוטין, ומתכנן במקביל גם תרחיש שיתוף פעולה, שיופעל אם ייחתם הסכם. על פי התרחיש שנבחן, צוותים מיוחדים של משרד האנרגיה האמריקאי, לצד אנשי צבא ויחידות שמתמחות בחומרים מסוכנים ונשק להשמדה המונית, ייכנסו לאיראן, יאתרו את מאגרי האורניום ויוציאו אותם מהמדינה. חלק מהכוחות כבר ממוקמים במדינות שונות במזרח התיכון לצורך תמיכה בתרחיש כזה. הגורמים ציינו שמדובר בהיערכות שגרתית, לא בהחלטה סגורה.

במקביל מתגבש ההסכם עצמו. ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף הודיע בפרסום ברשתות החברתיות כי הוסכם על נוסח ההסכם בין ארצות הברית לאיראן. על פי הדיווחים, ההסכם יכלול פירוק של התוכנית הגרעינית האיראנית, מחויבות איראנית לא לפתח נשק גרעיני, פתיחה מחדש של מיצר הורמוז, והסרת הסגר האמריקאי על נמלי איראן. בכיר אמריקאי תידרך עיתונאים על כך שהאורניום המועשר ייאסף כחלק מתנאי ההסכם.

אלא שלא כולם מתרגשים. דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, מציג תמונה הפוכה לחלוטין. לדבריו, ישראל וארצות הברית ניצחו בקרבות אך הפסידות במערכה. "המערכה לא נועדה רק לדלל את מלאי האורניום או לשפר הסכם גרעין. היא נועדה לערער את המשטר בטהרן ואף להביא לקריסתו", אמר. לשיטתו, הסכם שמרחיק זמנית את הגרעין אך מעניק לאיראן הקלות כלכליות, גישה למיליארדי דולרים ולגיטימציה מדינית, הוא תוצאה שממנה המשטר האיראני ייצא מחוזק.

סיטרינוביץ, שמשמש כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מפרט שלושה מישורים שבהם איראן עלולה לחזור חזקה יותר: כלכלית, הסרת הסנקציות על הנפט ושחרור הכספים המוקפאים יכולים לספק למשטר חמצן חיוני. מדינית, ההתקרבות האיראנית לאיחוד האמירויות ולמדינות המפרץ מוכיחה שהאזור כבר מכלכל עצמו לקראת הישרדות המשטר. ואזורית, תוכנית הטילים, חיזבאללה והשלוחים האחרים כלל לא על שולחן המשא ומתן.

עוד הזהיר סיטרינוביץ שרבים מה"ויתורים" האיראניים שמוצגים כהישג ישראלי-אמריקאי כבר הוצעו על ידי שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לשליח האמריקאי בפגישה בז'נבה, עוד לפני שהתחילה המלחמה. הוא הוסיף אזהרה נוספת: גם חתימה על הסכם עקרונות אינה ערובה להסכם מלא, ואיראן עלולה לקבל קודם את ההקלות הכלכליות ואז למתוח את השיחות.

בינתיים, חיזבאללה לא יושב בצד. בכירים בצבא חושפים שלאחר הפגיעות הקשות בהנהגת הארגון, משמרות המהפכה האיראנים נכנסו באופן חסר תקדים לתוך שרשרת הפיקוד של חיזבאללה. קצין בכיר מאוד בצבא אמר כי "אם בעבר הארגון היה לבנוני בחסות איראנית, היום המעורבות של משמרות המהפכה עמוקה יותר. זו קודם כל מיליציה איראנית לפני שהיא לבנונית". חיזבאללה עבר לתאים קטנים ומבוזרים, עקר ממפקדות ידועות לדירות מסתור, ומגביר שימוש ברחפנים שהפכו לכאב הראש הגדול ביותר של צבא ישראל בדרום לבנון.

הגורמים המעורבים בדיונים ציינו שאין שום החלטה סגורה, וכי טראמפ עדיין יכול לשנות כיוון. אך הלחץ לסיום הגדול הוא עצום, והשעון מתקתק. אם ייחתם הסכם, השאלה הגדולה לא תהיה מה הושג, אלא מה נשאר מחוץ לו.