יועצו של המנהיג העליון של איראן לענייני חוץ, עלי אכבר ולאיתי, פרסם אתמול איום ישיר וחריף: אם הלחימה בלבנון לא תיפסק, איראן תפעיל את שליטתה על מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב כדי לשבש את עורקי הסחר העולמי. ולאיתי לא הסתפק בנוסחאות עמומות, אלא הצהיר מפורשות כי "שעת האפס הגיעה, והמשגרים נערכים לפעולה".
ולאיתי תיאר את מה שהתרחש בביירות כ"טעות חישוב" שהביאה את סבלנות טהראן "אל קצה", וציין כי "הפקודה ניתנה". הדברים פורסמו ומהווים את אחת ההצהרות האיראניות הגלויות והמאיימות ביותר שנשמעו מפי בכיר כל כך בממסד השלטוני האיראני מאז תחילת הלחימה בלבנון.
לפי ולאיתי, חיזבאללה אינו גורם חיצוני לאיראן אלא "חלק בלתי נפרד מציר ההתנגדות". המשמעות המעשית של הצהרה זו ברורה: כל פגיעה בחיזבאללה נחשבת בעיני טהראן כפגיעה ישירה בה, ומצדיקה תגובה כוללת, לא רק של יד הפרוקסי.
האיום המרכזי מכוון לשתי נקודות חנק גאוגרפיות קריטיות. מצר הורמוז, שדרכו עובר כרבע מייצוא הנפט הגולמי העולמי, נמצא תחת השפעה איראנית ישירה. מצר באב אל-מנדב, שדרכו עוברת תנועה ימית ענפה בין אירופה לאסיה, מצוי בטווח השפעה של גורמים הקשורים לאיראן, ובראשם החות'ים בתימן. שילוב בין שני המצרים עשוי לשתק מסלולי סחר קריטיים לכלכלות המערב.
לא מדובר באיום תיאורטי שנשמע לראשונה. איראן כבר ניצלה בעבר את מצר הורמוז כקלף לחץ, ועצרה בו ספינות מסחריות בעיתות מתח. גם החות'ים, שאיראן תומכת בהם בנשק ובמימון, כבר שיבשו ספנות בים האדום בחודשים האחרונים, והביאו חברות ספנות בינלאומיות לעקוף את האזור לחלוטין ולהוסיף שבועות לנסיעות. ולאיתי, בדבריו, מרמז כי מה שנעשה עד כה היה חימום בלבד.
מה שמייחד את האיום הנוכחי הוא מי שהשמיע אותו. ולאיתי אינו פקיד ביניים או דובר. הוא יועצו הבכיר של המנהיג העליון עלי חמינאי לענייני חוץ, ומי שכיהן בעבר כשר החוץ האיראני במשך כ-16 שנה. כשהוא מצהיר כי "הפקודה ניתנה" והמשגרים נערכים, ברמת הסמכות שהוא מייצג, אין לקרוא זאת כבלון ניסוי.
הרקע לדבריו הוא הלחימה המתמשכת של ישראל בחיזבאללה בלבנון, שכוללת בין היתר סדרת מכות שנחשבות בטהראן כהפלות מדויקות ומתוכננות של מנגנוני הפיקוד של הארגון. איראן, שהשקיעה עשורים ומיליארדים בבניית חיזבאללה כזרוע הצבאית שלה בלבנון, רואה בנזק שנגרם לו פגיעה ישירה בפרויקט האסטרטגי המרכזי שלה באזור.
בעולם הדיפלומטי יודעים לקרוא הצהרות מסוג זה כחלק ממשחק לחץ. השאלה תמיד היא אם מדובר בהכנת קרקע לשיחות, בניסיון לייצר הרתעה, או בהודעה אמיתית על פעולה קרובה. ולאיתי בחר בניסוח שמקשה לדחות אותו כ"רטוריקה בלבד": שעת אפס, פקודה שניתנה, ומשגרים שנערכים אינם מילים שנאמרות בשגגה על ידי יועץ מנהיג עליון.
נכון לעת פרסום הדברים, לא נמסרה תגובה רשמית מישראל ולא מהבית הלבן לאיום האיראני המפורש. האיום הועצם בשלב זה של הלחימה בצורה שלא נראתה זמן רב, וצפוי להיות נושא מרכזי בדיוני הביטחון בירושלים ובוושינגטון בימים הקרובים. ככל שהלחימה בלבנון תימשך ללא הפוגה, הלחץ על מדינות המערב להתמודד עם תרחיש הסגירה של מצרי הים יגבר.
הצהרת ולאיתי מעלה את האיום האיראני מרמת הרטוריקה למה שנראה כהתרעה בעלת כתובת ותוכן מבצעי, ומשאירה פתוחה שאלה אחת בלבד: האם טהראן תמיר מילים במעשים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה