טראמפ הכריז: ההסכם עם איראן הושלם, מצר הורמוז נפתח

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע רשמית בלילה שבין ראשון לשני, 15 ביוני 2026, על השגת הסכם שלום עם איראן. ההכרזה, שפורסמה בדיוק ביום הולדתו ה-80 של הנשיא, כללה פקודה מיידית לביטול המצור הימי האמריקני על איראן ופתיחת מצר הורמוז. "העסקה עם הרפובליקה האיסלאמית של איראן הושלמה כעת. ספינות העולם, התניעו מנועים. תנו לנפט לזרום", כתב טראמפ בהצהרה הרשמית.

צילום: נוצר באמצעות AI

הפרטים המלאים של מזכר ההבנות נחשפו לראשונה על ידי סוכנות הידיעות האיראנית "מהר", ובנפרד אושרו בפרסומים של ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף, שמשמש כמתווך המרכזי בעסקה. המזכר כולל 14 סעיפים דרמטיים, ואמור להיחתם רשמית ב-19 ביוני בז'נבה שבשווייץ. תקופת המשא-ומתן הסופי תימשך 60 יום ותתמקד בסוגיות הגרעיניות ובהסרת הסנקציות.

לפי המזכר שפורסם, ההסכם מחייב הפסקת אש מיידית וקבועה בכל החזיתות, כולל בלבנון, ונסיגת ישראל מלבנון. ארה"ב מתחייבת להסיר את המצור הימי בתוך 30 יום, לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולהסיג את כוחותיה מהאזורים הסמוכים לאיראן. בנוסף, ארה"ב ובעלות בריתה מחויבות להציג תוכנית שיקום כלכלית לאיראן בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר.

הסעיפים הפיננסיים הם מהמפתיעים ביותר במסמך. לפי הגרסה האיראנית, יוחזרו לטהרן 24 מיליארד דולר מתוך הנכסים המוקפאים במהלך 60 ימי המשא-ומתן, כאשר מחצית מהסכום - 12 מיליארד דולר - תועמד לרשות איראן עוד לפני תחילת השיחות. עם זאת, מקורות אחרים מציינים נתון שונה במקצת: לפיהם, מתוך 28 מיליארד דולר כולל, ישוחררו בין 10 ל-14 מיליארד דולר בלבד. הפער בין הנתונים מעיד על המחלוקות הפרשניות שכבר מלוות את ההסכם.

מה שנותר מחוץ להסכם אינו פחות משמעותי ממה שנכלל בו. לפי הפרסומים, תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ותמיכתה בארגוני הטרור האזוריים - חזבאללה, החות'ים ואחרים - הוסרו לחלוטין מסדר היום ולא ייכללו בכל שלב של המשא-ומתן. גורם זה מעורר ביקורת חריפה בקרב גורמים בוושינגטון ובירושלים.

ההכרזה עוררה גל ברכות בינלאומי נרחב. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש היה מהראשונים להגיב: "אני מברך בחום את ארה"ב ואת איראן על השגת הסכם שלום הכולל הפסקת אש מידית ומתמשכת, פתיחה מחדש של מצר הורמוז ומסגרת לניהול משא ומתן נוסף". גוטרש הוסיף כי מדובר ב"צעד קריטי לקראת יישוב שלום של הסכסוך", ותודה לפקיסטן, קטר, מצרים, ערב הסעודית, טורקיה ומדינות נוספות על תפקידן בגיבוש ההסכם.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אמר: "אני מברך בחום על ההסכם שנחתם היום בין ארה"ב לאיראן. זהו צעד קדימה בעל חשיבות עצומה לסיום המלחמה, להבטחת יציבות אזורית ולפתיחת מצר הורמוז מחדש". סטארמר הדגיש כי עמדת בריטניה היא שמצר הורמוז חייב להיות פתוח לחופש שייט ללא דמי מעבר. נשיא צרפת עמנואל מקרון הצטרף לגל הברכות ואמר: "אני מברך על ההסכם שהושג בין ארה"ב לאיראן, פרי מאמץ דיפלומטי שאליו תרמו מספר שותפים", תוך שהדגיש כי ההסכם חייב לטפל גם בתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן ובמדיניות ה"ערעור האזורי" שלה. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר כי "זה יכול לסלול את הדרך לכלכלה עולמית מתחזקת ולמזרח תיכון בטוח יותר", ושר המדינה הקטרי מוחמד בן עבד אל-עזיז אל-ח'ולייפי שיבח במיוחד את מאמצי פקיסטן שסייעה לגשר בין הצדדים.

פקיסטן ואיראן טענו, בנפרד, כי ההסכם כולל גם הסדרות הנוגעות ללבנון, אם כי פרטי הסעיף הזה לא אושרו רשמית על ידי הצד האמריקאי נכון לשעות אלה.

תגובת ישראל בולטת בהיעדרה. ממשלת ישראל נקטה שתיקה מוחלטת, ואיש מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני לא מסר תגובה להכרזה. גם שגרירי ישראל בוושינגטון ובניו-יורק לא הגיבו. לעומת זאת, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ברך על העסקה בחום: "זהו צעד קריטי לקראת הסדר שלום". הסנאטור הרפובליקני לינדזי גראהם הביע שביעות רצון זהירה, אך ציין: "אני דואג במקצת כי הגרסה האיראנית של ההסכם שונה ממה שצוות המשא-ומתן האמריקני טוען".

בישראל הגיבו שרים בכירים בקו נוקשה. בעת שנודע על ההסכם, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ קמו באמצע ישיבת הממשלה כדי להתקשר לטראמפ ולמזכיר ההגנה פיט הגסת'. השרה גילה גמליאל אמרה: "נכון להגיב, ואני תומכת בראש הממשלה. בואו נכבוש עוד שטחים שלהם", בהתייחסות ללבנון. שרת התחבורה מירי רגב אמרה: "אנחנו לא מדינת חסות. צריך לעצור את הפינג-פונג ולפרוץ מתוך המשוואה הזאת". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא לפעולה נחושה ואמר: "אנחנו צריכים קצת מהעקשנות של מוג'תבה. כל ירי על ישראל הוא הכרזת מלחמה עלינו, ועלינו להגיב בצורה לא מידתית".

הפרסומים האיראניים מדגישים עמדה שונה בתכלית מזו של הבית הלבן. סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" טענה כי טהרן כפתה על האמריקנים לקבל את תנאיה, ותנועת כלי השיט במצר הורמוז תוסדר בלעדית על ידי איראן ובתיאום עם עומאן. סגן שר החוץ האיראני הבהיר כי חתימת המזכר אינה מעידה על אמון כלשהו בארה"ב, ואיים בנקיטת צעדים תוקפניים אם יירשמו הפרות. לדבריו, המחויבויות האיראניות יחלו רק לאחר החתימה הרשמית בז'נבה.

ההסכם חולל טלטלה פיננסית מיידית בשווקים הגלובליים. החוזים העתידיים על נפט גולמי אמריקני ירדו בכ-4.8% ונסחרו סביב 80.80 דולר לחבית, ונפט ברנט ירד בכ-3.9% ל-83.89 דולר. חוזי הגז הטבעי באירופה איבדו 5.8% מערכם. במקביל, הביטקוין זינק לרמה של 65,300 דולר, ושוקי המניות ברחבי העולם רשמו עליות חדות. מדינות כסין והודו הפסיקו לרכוש נפט ממלאי החירום שלהן בציפייה לחזרת האספקה הסדירה.

לפי הסעיפים שפורסמו, תנאי פתיחת המשא-ומתן הסופי מחייבים שלושה דברים מוקדמים: שחרור מחצית מהכספים המוקפאים, השעיית סנקציות הנפט והסרת המצור הימי. ההסכם הסופי יאושר בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, ויוקם מנגנון פיקוח ייעודי לפיקוח על יישומו. איראן, מצדה, מחדשת את מחויבותה לאמנת ה-NPT ומתחייבת שלא לייצר נשק גרעיני, אך האורניום המועשר נותר בשטחה.

טקס החתימה הרשמי נקבע ל-19 ביוני בז'נבה, אך הפערים הפרשניים הגלויים בין הגרסה האיראנית לאמריקנית, לצד ההיעדר המוחלט של תגובה ישראלית, מצביעים על כך שהמאבק הדיפלומטי על פרטי ההסכם עוד רחוק מסיומו.