מבקר המדינה הנבחר משיב לעתירות: "אנשים הגונים ימלאו את תפקידם"

עורך הדין ראבילו, שנבחר לתפקיד מבקר המדינה, דחה בתוקף את כל העתירות שהוגשו נגד מינויו. בהצהרה שפרסם, הוא קרא לדחות את הטענות ואמר כי "אנשים הגונים ימלאו תפקידם נאמנה גם אם היו בקשר עם הגורם הממנה".

המינוי של ראבילו עורר גל ביקורת חריף, בעיקר בשל טענות על קרבה פוליטית לגורמים שהיו שותפים לבחירתו. כמה עתירות הוגשו לבית המשפט העליון בניסיון לעצור את כניסתו לתפקיד, ולראשונה הוא יוצא עם תגובה ישירה ומפורטת.

בהצהרתו הבטיח ראבילו כי יאמלא את התפקיד "בתחושת אחריות עמוקה כלפי כל אזרחי ישראל". הוא לא התעלם מהטענות נגדו, אך ניסח את תשובתו באופן שמציב את הדגש על אופי האדם ולא על הנסיבות שבהן נבחר.

הטיעון המרכזי שלו פשוט: היכרות עם גורם ממנה אינה בהכרח פגם. לדבריו, מה שקובע הוא היושרה האישית של מי שנכנס לתפקיד, לא המסלול שהוביל אותו לשם. זו טענה שנשמעת לגיטימית על הנייר, אבל מבקריו יטענו שהיא בדיוק מה שכל מועמד שנמצא בנסיבות כאלה אומר.

הביקורת על מינויו נובעת מדפוס מוכר בפוליטיקה הישראלית: תפקידים פיקוחיים שאמורים לשמש כלב שמירה על הרשות המבצעת ממלאים אנשים שקשריהם עם הקואליציה המינתה אותם אינם ברורים דיים. מבקר המדינה הוא מהתפקידים הרגישים ביותר במובן הזה, כי עבודתו היא לבקר את אותם גורמים שלעיתים היו שותפים להחלטה על בחירתו.

ראבילו בחר לא להתעסק ישירות בשאלת הקרבה הספציפית שמייחסים לו, אלא לנסח עיקרון כללי. זו בחירה מודעת. הוא לא אמר "לא הייתי קרוב לגורם הממנה", אלא "גם אם הייתי קרוב, אנשים הגונים ממלאים תפקידם נאמנה". ניסוח שמודה במשתמע במה שיש, ומבקש שהשיפוט יהיה על מה שיהיה.

העתירות שהוגשו נגד מינויו ממתינות לדיון בבית המשפט העליון. מדובר בנסיון לעצור את כניסתו לתפקיד עוד לפני שיתחיל לפעול בפועל. גורמים המקורבים להליכים המשפטיים מציינים כי הסיכויים לעצור את המינוי בשלב זה אינם גבוהים, אך הדיון עצמו צפוי ליצור לחץ ציבורי משמעותי על ראבילו בתחילת דרכו בתפקיד.

בית המשפט העליון יצטרך להכריע אם הנסיבות שבהן נבחר ראבילו פוסלות אותו מלכהן בתפקיד, או שמדובר בטענות שאינן מצדיקות התערבות שיפוטית בבחירה שנעשתה כדין. ההכרעה הזו תקבע לא רק את גורלו של ראבילו, אלא תצייר גם את הגבולות למה מותר ומה אסור בדרך שבה ישראל בוחרת את מבקריה הציבוריים.