בכירים בביטחון: ההסדר בלבנון הוא המפתח לניתוק חיזבאללה מאיראן

גורמים במערכת הביטחון אינם מסתירים את עמדתם: הדרך הישירה והיעילה ביותר לחתוך את הקשר בין איראן לחיזבאללה עוברת דרך השולחן הדיפלומטי. לשיטתם, קידום מהיר של המשא ומתן בין ישראל ללבנון, המתנהל בחסות אמריקאית, הוא הצעד שיכול לשנות את המציאות האזורית בצורה משמעותית.

המשא ומתן בין ישראל ללבנון מתקיים זה תקופה בגיבוי וושינגטון, אך לפי הדיווחים, הקצב שבו הוא מתקדם אינו עומד בציפיות של גורמים ביטחוניים בכירים. בשיחות פנימיות, אותם גורמים אינם מתאפקים ומותחים ביקורת גלויה על כך שהנושא לא קודם בצורה אגרסיבית יותר בשבועות האחרונים.

הרעיון המרכזי העומד מאחורי הגישה הזו פשוט במהותו: הסכם מדיני-ביטחוני בין ישראל ללבנון יכול ליצור מציאות שבה חיזבאללה יאבד את גיבוי איראן, או לפחות את ההצדקה הציבורית לשמש כזרוע איראנית על אדמת לבנון. ניתוק כזה, לפי ההערכה, יחליש את הארגון הרבה יותר מאשר מהלכים צבאיים בלבד.

הביקורת שעולה בשיחות הסגורות מכוונת לאט לאט גם כלפי פנים. גורמים בביטחון סבורים כי הזמן הוא גורם קריטי, ושכל שבוע שעובר ללא התקדמות הוא שבוע שבו איראן מחזקת את אחיזתה בלבנון דרך חיזבאללה. ההזדמנות, לפי תפיסה זו, אינה פתוחה לנצח.

ההקשר האזורי הרחב מוסיף דחיפות לעמדה הזו. חיזבאללה יצא מהתקופה האחרונה פגוע, הן צבאית והן פוליטית, ולבנון עצמה מצויה בתהליך שברירי של שיקום פוליטי. גורמי הביטחון רואים בשילוב הזה חלון הזדמנויות שיש לנצלו כעת, לפני שהתנאים ישתנו לרעה.

השיחות בין ישראל ללבנון בחסות אמריקאית עוסקות בסוגיות מורכבות, בהן ההסדרים הביטחוניים בדרום לבנון, יישום החלטת מועצת הביטחון של האו"ם ועתיד הנוכחות הצבאית של כוחות שונים באזור. המשוכות אינן פשוטות, אך הגורמים הביטחוניים הישראלים מאמינים שהתשואה הפוטנציאלית מצדיקה את המאמץ.

נכון לעכשיו, לא ברור מה עיכב את הקצב בשבועות האחרונים ומי נושא באחריות לאיטיות - האם מדובר בקשיים בצד הלבנוני, בעמדות אמריקאיות, או בהחלטות פנימיות ישראליות. הביקורת שמועלית בחדרי חדרים לא מפנה אצבע גלויה, אך עצם קיומה מעיד על תסכול אמיתי בתוך המערכת.

בהיעדר פריצת דרך נראית לעין, ייתכן שהלחץ הפנים-ביטחוני יגבר ויגיע גם לדרגים הפוליטיים. השאלה היא האם הדחיפות שגורמי הביטחון מבטאים בסגור תמצא את דרכה גם להחלטות בפועל.