הסנאטור הרפובליקני גרהאם הפתיע: "תומך בהסכם עם איראן"

הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גרהאם, שנחשב שנים ארוכות לאחד הקולות הניציים ביותר בוושינגטון נגד איראן ולידיד מובהק של ישראל, ביצע הערב פרסה חדה ומפתיעה. לאחר שיחה ארוכה ופרודוקטיבית עם השליח המיוחד של ארצות הברית למזרח התיכון סטיב ויטקוף, הודיע גרהאם כי הוא תומך במזכר ההבנות המתגבש בין וושינגטון לטהרן.

"שיניתי את דעתי", הכריז גרהאם בציוץ מפורט שפרסם ברשת החברתית. "לאחר הדיון הזה, לדעתי חתימה על מזכר ההבנות תהיה מועילה עבור ארצות הברית, במידה כזו שמיצר הורמוז יתחיל להיפתח ומעשי האיבה עם איראן ייפסקו." המהפך של גרהאם הגיע שעות ספורות לאחר שהנשיא טראמפ הכריז על גיבוש ההסכם המקדמי.

מה בדיוק כולל המסמך שגרם לגרהאם לשנות כיוון? על פי הדיווחים, מזכר ההבנות כולל הפסקת מיידית של כל פעולות הלחימה בכל החזיתות, כולל בלבנון, ברגע החתימה. איראן תתחייב להשמיד את מאגר האורניום המועשר שברשותה בתהליך מדולל על אדמתה, תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בנוסף, איראן מחויבת להשיב את תנועת הספינות המסחריות במצר הורמוז לשגרה תוך 30 יום, עם מעבר ללא תשלום לכלי שיט מסחריים.

נקודה משמעותית נוספת שעלתה מהדיווחים: יום לפני הכרזת ההסכם, לראשונה מתחילת מאה ימי הלחימה, איראן לא ירתה על אף אנייה במצר הורמוז. הסנקציות על ייצוא נפט איראני יוסרו מיד עם החתימה, בעוד שהסרת שאר הסנקציות מותנית ביישום בפועל של ההסכם על ידי טהרן. הנכסים הקפואים של איראן ישוחררו רק לאחר שהמדינה תוכיח עמידה בתנאים, לא בעת החתימה.

גרהאם לא התעלם מהספקות. "האם ארצות הברית תצליח להגיע להסכם מקובל ובר-פיקוח עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה וסוגיות נוספות - זה דבר שעדיין נותר לקבוע", הודה הסנאטור. "אבל אני רואה מעט מאוד חסרונות בניסיון לעשות זאת." הוא הדגיש גם את ההשלכות הכלכליות הצפויות: "היציבות הכלכלית שתגיע כתוצאה מפתיחת מיצר הורמוז והפסקת מעשי האיבה עשויה ליצור נתיב לשלום שיגיע הרבה מעבר לסכסוך האיראני בלבד."

ההסכם כולל גם סעיף הנוגע ללבנון, שמחייב למעשה את איראן לרסן את חיזבאללה. עם זאת, על פי הדיווחים, ישראל שומרת על הזכות להגיב מיד אם חיזבאללה תתקוף, בלי קשר לחתימה על ההסכם.

לשני הצדדים ניתנים 60 יום לנהל משא ומתן על הסכם סופי ומחייב, כשניתן להאריך את המועד בהסכמה הדדית. כל הסכם סופי יחייב אישור של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות. אלא שהשבירות של ההסדר מורגשת: בכיר אמריקני ציין כי "כל צד יכול לעזוב את השולחן בכל עת", ואם המשא ומתן יתמוטט, ארצות הברית מוכנה להדק משמעותית את הלחץ הכלכלי על טהרן.

מבחינה פוליטית, תמיכתו של גרהאם היא פרס אסטרטגי עבור טראמפ. כשהניץ הרפובליקני הבולט ביותר מכשיר את ההסכם, קשה יותר לחברי קונגרס אחרים מהמפלגה לגייס התנגדות. תמיכתו מחלישה את המחנה הרפובליקני שסבר שכל הסדר עם טהרן מהווה ויתור בלתי נסבל.