איראן מאיימת: מצר הורמוז לא יחזור למה שהיה

ממשל טראמפ פרסם את הנוסח המלא של הסכם מזכר ההבנות שנחתם עם איראן - ותוכנו הפתיע רבים. ההסכם, המורכב מ-14 נקודות ומוגדר כהפסקת אש לתקופה של 60 יום, כולל ויתורים כלכליים ופוליטיים משמעותיים לטהראן, ובראשם הפשרת נכסים מוקפאים בשווי מיליארדי דולרים, הסרת הסנקציות הבינלאומיות, ורישיון לאיראן להמשיך להעשיר אורניום לצרכים אזרחיים.

טראמפ הצהיר בגאווה כי מדובר בניצחון גדול לארצות הברית, וטען שאף נשיא לפניו לא נהג בחוזקה כמוהו מול איראן. "החלופה הייתה דיכאון עולמי", אמר טראמפ, "אם לא היינו מגיעים להסכם, המצר לא היה נפתח לעולם. הם לא אוהבים שאוניות בשווי מיליארד דולר שטות לאורך המצר כשהטילים שלהם מעופפים מעל ומוקשים זרועים בכל מקום".

בתמורה לויתורים האמריקניים, איראן מתחייבת לפתוח את מצר הורמוז למעבר חופשי לתקופה של 60 יום, לרסן את בעלות בריתה האזוריות ובכלל זה את חיזבאללה בלבנון, ולהצהיר כי לא תרכוש ולא תפתח נשק גרעיני. בנוסף, טהראן מסכימה לדון בהפחתת מאגר האורניום המועשר הגבוה שברשותה, העומד על כ-440 קילוגרמים ומתאים לשימוש בנשק גרעיני. בכירים בממשל ציינו כי כל כמות זו תושמד לפחות על ידי דילול - ותיארו זאת כ"ניצחון מאסיבי לארצות הברית".

ההסכם כולל גם פתיחה מיידית של הנמלים האיראניים שהיו חסומים על ידי הצי האמריקני, הנפקת אישורים לייצוא נפט איראני לחו"ל, ותוכנית לפיתוח קרן שיקום בשווי 300 מיליארד דולר שתמומן על ידי מדינות המפרץ. טראמפ דחה בכעס את הטענות כי ארצות הברית תשתתף במימון הקרן. "אנחנו לא משקיעים אפילו עשרה סנט", הכריז.

אחד הסעיפים המפתיעים ביותר בהסכם נוגע לנושא הנשק הבליסטי של איראן. טראמפ הודה כי ההסכם אינו מחייב את איראן לנטוש את תוכנית הטילים שלה, ואף נשמע מפוייס בנושא. "מה אני אמור לעשות? לתת לסעודיה טילים אבל לא להם?" אמר. ההתבטאות עוררה תדהמה בקרב שותפי ארצות הברית.

ההסכם מקבל תמיכה מפתיעה מכיוון לא צפוי: ראש לשכת חיזבאללה, נאים קאסם, תיאר אותו כ"ניצחון גדול". ההצהרה הזו בלבד מספיקה כדי להסביר מדוע ישראל וגורמים בימין הרפובליקני זועמים. לשעבר סגן הנשיא מייק פנס אמר כי ההסכם "מזכיר אפיסות" - ביקורת חריפה ביותר כלפי נשיא רפובליקני מכיוון בכיר במפלגתו.

לביקורת הרפובליקנית הצטרף גם סנאטור ביל קסידי מלואיזיאנה, שיצא בהתקפה חריפה על ממשל טראמפ. "רונלד רייגן מתהפך בקברו", הכריז קסידי, ומנה את מה שהגדיר ככישלונות הממשל: 13 חיילים אמריקנים שנהרגו, הוצאות של מיליארדי דולרים על דלק שנגרמו לאזרחים אמריקנים בעקבות השיבוש בשווקי האנרגיה, והסנקציות על איראן - שהיו כלי הלחץ המרכזי מול טהראן - הצפויות להיות מוסרות. לדבריו, לפני המלחמה מצר הורמוז היה פתוח ואיראן הייתה נתונה תחת לחץ כבד, ועמדת ארצות הברית נחלשה מאז בכל מדד - ביטחוני, כלכלי ודיפלומטי.

הסנטור מארק וורנר, הדמוקרט הבכיר בוועדת המודיעין של הסנאט, שיפך ספקנות נוספת על ההסכם. "אני לא חושב שטראמפ אפילו מסוגל למכור את העסקה הזאת", אמר וורנר בתגובה לפרסום מזכר ההבנות. טראמפ מצדו אמר שאם איראן תחרוג מהתחייבויותיה, ארצות הברית "תחזור להטיל פצצות".

בזירה הבינלאומית, נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לעסקה "הסכם טוב מאוד" וציין כי בנות ברית ארצות הברית ב-G7 תומכות בה. מדינות ה-G7 פרסמו הצהרה משותפת לפיה ההסכם מציע "הזדמנות היסטורית" למנוע מאיראן נשק גרעיני. יחד עם זאת, ה-G7 הוסיפו כי יש צורך בהסכמה מעמיקה יותר לגבי תוכנית הטילים ותמיכת איראן בכוחות פרוקסי - דרישה שטהראן צפויה לדחות.

החתימה הרשמית על ההסכם אמורה להתקיים בקרוב בשווייץ. בתחילה דובר כי סגן הנשיא ג'יי די ואנס הוא שיחתום על ההסכם בטקס בג'נבה, אך לאחר מכן עלה הרעיון כי טראמפ עצמו ייפגש עם הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן - פגישה שתהיה הבכירה ביותר בין שתי המדינות מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים בשנות השמונים.

על רקע ההסכם המתגבש, יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף השמיע אזהרה שמוסיפה רובד של חוסר ודאות למשא ומתן: מצר הורמוז לא יחזור לתנאים שהיו בו לפני המלחמה. קאליבאף הוסיף כי אין הכוונה לפעולה נגד החוק הבין-לאומי - אך הפרשנות הרווחת היא שמדובר ברמז לשינוי מדיניות אפשרי במצר, לא בהכרזה על סגירה מוחלטת.

המשמעות המעשית של ההצהרה היא שאיראן שומרת לעצמה מרחב תמרון - עיכובי ספינות, הגברת מעקב, בדיקות - מהלכים שאינם מהווים הפרה פורמלית של החוק הבין-לאומי אך עלולים לשבש את זרימת הנפט העולמי. מדינות המפרץ, ארצות הברית וגורמים המעורבים בגיבוש ההסכם עם טהראן ייאלצו לחשב מחדש מה בדיוק כלול בהתחייבות האיראנית לפתיחת המצר.

ההסכם הסופי עדיין ממתין לחתימה, ובשבועות הקרובים צפויים מגעים נוספים בנושאים שנותרו פתוחים - ובראשם תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ועתיד הנוכחות הישראלית בלבנון.