טראמפ חתם על ההסכם עם איראן: "אם לא יכבדו - נחזור להפציץ"

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ חתם רשמית על הסכם עם איראן לסיום המלחמה במזרח התיכון, והודיע כי ההסכם נכנס לתוקפו מיידית. אך במקביל לחתימה ההיסטורית, טראמפ לא השמיט את האיום: "אם הם לא יכבדו את ההסכם, נצטרך לחזור לפעול צבאית - כמו שפעלנו בחיסול סולימאני ועם מפציצי ה-B2."

צילום: AI

החתימה התקיימה במהלך ארוחת ערב בארמון ורסאי, בנוכחות הנשיא הצרפתי, בסיום פסגת ה-G7. לפי גורם אמריקאי שאישר את הדיווח לסוכנות הידיעות, טראמפ חתם אישית על ההסכם. עוד נמסר כי בפועל, מזכר ההבנות נחתם דיגיטלית כבר ביום ראשון על ידי סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס ומנהל המשא ומתן האיראני מוחמד בקאר קאליבף, בנוכחות טראמפ. בחתימה הסופית אישרו גם טראמפ וגם הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן את המסמך.

ההסכם הוא מסמך של 14 סעיפים הקובע הפסקת אש מיידית בין ארצות הברית לאיראן, פתיחה מחדש של מצר הורמוז לאחר החסימה הצבאית, הסרת המצור הימי האמריקאי תוך 30 ימים, ופתיחת שיחות על הסכם סופי בתוך 60 ימים. ההסכם גם מעגן פטורים זמניים לייצוא נפט איראני, גישה לנכסים קפואים, ומתווה חבילת שיקום כלכלי שמוערכת ביותר מ-300 מיליארד דולר. בתמורה, איראן מתחייבת שלא לפתח נשק גרעיני. טראמפ כינה את ההסכם "חזק מאוד" ואמר שהוא ישמש "חומה" בפני הנשק האיראני.

בין תנאי ההסכם המרכזיים: טהרן מתחייבת לדלל את מלאי האורניום המועשר שלה, בעוד ארצות הברית מבטלת את הסנקציות על איראן ומאפשרת לה למכור את נפטה בחופשיות בשווקים הבינלאומיים. ההסכם מתחיל שעון ספירה לאחור של 60 יום למשא ומתן על תכנית הגרעין האיראנית.

אך בצד האיראני, הטון היה שונה לחלוטין. קאליבף, ראש המשלחת האיראנית, יצא לתקשורת האיראנית וקרא להסכם "רישום של כישלון אמריקאי". הוא הוסיף כי איראן תחל לגבות דמי שייט ממצר הורמוז לאחר 60 ימים, ואמר במפורש: "מצר הורמוז לא יחזור לתנאים שלפני המלחמה - לאיראן יש ריבונות על המצר." דובר המשרד לענייני חוץ האיראני אסמאעיל בגאיי אישר את החתימה ואמר: "עכשיו הגיע הזמן לבדוק את היישום."

הביקורת על ההסכם פרצה בעוצמה מצדדים מפתיעים. בכירים שמרנים ותומכי טראמפ לשעבר תקפו את המהלך בחריפות. הסנאטורית לשעבר ניקי היילי כינתה את ההסכם "טעות גדולה" וכתבה: "תוכניות הגרעין שלהם ממשיכות, תוכנית הטילים הבליסטיים שלהם ממשיכה, ומימון לארגוני הטרור שלהם ממשיך - ובתמורה הם קיבלו מיליארדים." מייק פנס, סגן הנשיא לשעבר, קרא להסכם "הסכם פיוס" בדיוק כמו זה של הממשל אובמה. גם מרג'ורי טיילור גרין תקפה את ההסכם, ותהתה מי יישלם בסוף את עלות קרן השיקום.

מה שמעורר מחלוקת במיוחד: ההסכם אינו מחייב את איראן לפרק את תשתיות הגרעין, אינו דורש פינוי מלאי האורניום המועשר, ואינו מגביל את תוכנית הטילים הבליסטיים. כשנשאל טראמפ על הטילים, הוא אמר שמדינות אחרות במפרץ הפרסי מחזיקות בטילים כאלה ו"זה קצת לא הוגן שלאיראן לא יהיו כלל." הסבר זה עורר גלים.

ומדד הסקר שפורסם לא מנחם: 64% מהבוחרים האמריקאים סבורים שהסכם השלום לא ימנע מאיראן לפתח נשק גרעיני, כולל 53% מהרפובליקנים עצמם. 58% מהבוחרים חושבים שהפעולה הצבאית מלכתחילה, בפברואר, הייתה טעות. מנגד, 76% אומרים שחשוב לסיים את תוכנית הגרעין של איראן, ו-87% אומרים שחשוב להימנע ממלחמה ממושכת.

בוושינגטון, הסנאט ניסה ביום שלישי לקדם החלטה במסגרת חוק סמכויות המלחמה שתעצור את הפעולה הצבאית האמריקאית - והנסיון נכשל שוב. ההצבעה הסתיימה 47 מול 48, כשרק ארבעה סנאטורים רפובליקנים הצטרפו לרוב הדמוקרטי. זו הייתה הפעם התשיעית שמנגנון זה כשל. הסנאטור הדמוקרט טים קיין מוירג'יניה, שמוביל את המאמץ, אמר: "אם אנחנו באמת בתקופה של יציבות כלשהי - אל נאפשר שהמלחמה תתחיל שוב ללא מעורבות הקונגרס." הסנאטורית הדמוקרטית רפאל וורנוק אמרה לפני ההצבעה: "הגיע הזמן לשים בלם על השתוללות הנשיא."

ההסכם צפוי לעמוד בפני ביקורת נוספת בקונגרס בימים הקרובים - כשחלק מהסנאטורים דורשים הצבעה של בית המחוקקים על כל הסכם הנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, בהתאם לחוק שאישר הקונגרס ב-2015. הממשל טראמפ עדיין לא קבע מועד לתדרוך הסנאט לפני מועד החתימה הרשמי.

בשוקי אסיה ההשפעה של ההסכם הייתה מיידית. מדד הניקיי 225 ביפן זינק ב-1.9% ל-71,233.35 נקודות - רמה ששוברת שיאים ועולה על 70,000 לראשונה בשבוע זה. קוריאה הדרומית עלתה ב-0.6% ל-8,917.31, ומדד טאייקס בטייוואן קפץ ב-1%. מחירי הנפט, לעומת זאת, ממשיכים לרדת: מחיר חבית ברנט נפל ב-1.6% ל-78.31 דולר לחבית, והנפט האמריקני ירד ב-1.7% ל-74.75 דולר לחבית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מזהירה כי אם ההסכם יחזיק ומצר הורמוז ייפתח מחדש, ב-2027 עשוי היצע הנפט העולמי לגדול ב-8 מיליון חביות ביום בעוד הביקוש יגדל ב-2 מיליון חביות בלבד - מה שיוצר עודף של יותר מ-5 מיליון חביות ביום.

הבורסה בתל אביב סיימה שלושה ימי מסחר רצופים בירידות חדות, כשהיא מתנהלת בניתוק כמעט מוחלט ממגמת העליות בשווקים הגלובליים. הסיבה המרכזית: ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, שהשווקים בעולם פירשו כבשורה טובה אך בישראל מתומחר כהפסד אסטרטגי. ביום המסחר האחרון ירד מדד ת"א 35 ב-1.35%, מדד ת"א 125 איבד 1.72% ומדד ת"א 90 נחלש ב-2%. מתחילת חודש יוני מציג מדד ת"א 90 ירידה מצטברת של כמעט 11% - ומחק כמעט לחלוטין את העליות שרשם מתחילת השנה. הירידות החריפות ביותר נרשמו במדד ת"א קלינטק שצלל ב-5.3% ביום האחרון ושילם נפילה של 21.5% מתחילת יוני, ובמדד ת"א תשתיות אנרגיה שירד ב-6%. מניות משק אנרגיה ודוראל אנרגיה איבדו כ-12% משוויין, אורמת טכנולוגיות ירדה 7.87% וסלקום צנחה 7.8% לאחר דיווחים שקרן פורטיסימו בוחנת מימוש החזקתה בחברה.

אנשי שוק ההון מסבירים את הפערים בין תל אביב לשווקים הגלובליים באכזבה עמוקה מהאופי שבו נגמר העימות עם איראן. עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא קלאריטי, אמר: "כולם מבינים שההסכם בין איראן לארה"ב רע לישראל, ונוצרה תחושה של עלייה מחודשת בפרמיות הסיכון. האמנו שמצבנו האסטרטגי ישתפר דרמטית והאיום האיראני יוסר - עכשיו השוק מתמחר מחדש את ההסכם והשלכותיו." ינון ניר, מנהל חדר מסחר בנק ירושלים, הוסיף כי "בישראל ההסכם נתפס כהפסד אסטרטגי שעלול להגביר את האיום הביטחוני ולהכביד על הנטל הכלכלי בטווח הארוך", ואור פוריה, יו"ר בית ההשקעות פוריה פיננסים, ניסח זאת בחדות: "מדובר במצב שבו הפסד מדיני פוגש תמחור של ניצחון מוחלט."