הפסקת האש נכנסה לתוקף - ומיד נשמעו פיצוצים

הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה נכנסה לתוקף ביום שישי בשעה 16:00, בעוד איראן מסרה כי המתווכים עובדים על קיום פגישה עם נציגי ארה"ב "בימים הקרובים" - זאת לאחר שהפגישה שהייתה אמורה להיות מוחזקת היום בשוויץ בוטלה על רקע ההסלמה הצבאית בלבנון.

דובר משרד החוץ האיראני, איסמעיל בקאאי, אישר באופן רשמי את הדחייה ומסר כי "העבודה נמשכת לקיום פגישה במהלך הימים הקרובים". עם זאת, הוסיף בקאאי כי "השיחות בז'נבה תלויות בתחילת יישום סעיפי מזכר ההבנות" - ושלח אות ברור שטהרן אינה ממהרת לשולחן המשא ומתן. לדבריו, מזכר ההבנות נחתם כבר באופן דיגיטלי, ולכן הפגישה שתוכננה לשוויץ "כבר לא דחופה".

ההודעה האיראנית הגיעה על רקע יום סוער במיוחד. בבוקר שישי פתח צה"ל בגל תקיפות נרחב בלבנון - יותר מ-150 תקיפות מאז חצות, לפי דיווחי הצבא - וזה הביא את המשלחת האיראנית להשעות את נסיעתה המתוכננת לשוויץ. אחריה הכריז גם מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו על ביטול הנסיעה מצד ארה"ב, והפגישה לא יצאה לפועל.

בהמשך היום, בכיר אמריקני עדכן כי ישראל וחיזבאללה הגיעו לידי הסכמה על הפסקת אש. ההודעה הגיעה מוושינגטון, בעוד בישראל נמנעו מתגובה רשמית - לא מראש הממשלה נתניהו ולא משר הביטחון ישראל כץ. לפי גורמים ישראליים בכירים, העיקרון שעליו מבוססת ההסכמה פשוט: "אם חיזבאללה לא יתקוף - ישראל לא תתקוף. אם חיזבאללה יתקוף - ישראל תגיב".

גורם ישראלי בכיר הבהיר כי מדובר בהסדר שאינו שונה במהותו ממה שקדם לו: "אין חידוש. הפסקת האש מאפשרת לצה"ל להמשיך בהשמדת תשתיות ולפעול נגד איומים מתהווים". אותו גורם הוסיף כי "שגריר ישראל בוושינגטון הבהיר זאת כבר אמש - חיזבאללה תקף וחטף, ורץ לבקש את חידוש הפסקת האש".

דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, ספד בהצהרתו ללוחמים שנפלו בלבנון, ובהם מפקד גדוד 52 בשריון, סגן-אלוף דור גדליה בן שמחון, שנהרג הלילה לאחר כחודשיים בלבד בתפקיד. בהתייחסות ללחימה אמר דפרין כי צה"ל תקף יותר מ-100 מטרות של חיזבאללה בבקאע, בנבטיה ובמרחבים נוספים, וחיסל עשרות מחבלים. לדבריו, הכוחות השמידו תוואים תת-קרקעיים ומרכז פיקוד ושליטה של חיזבאללה במרחב הבופור. "צה"ל ימשיך לפעול במרחב הביטחוני בדרום לבנון, ערוך לחזרה מיידית ללחימה עצימה בכל זירה אם יידרש", הדגיש דפרין.

לפני ההכרזה הרשמית, דווח כי ארה"ב העבירה לאיראן מסר שלפיו ישראל לא מתכננת להסלים את תקיפותיה בלבנון. מקור המעורב בתיווך הדיפלומטי מסר: "חיזבאללה הפר את הפסקת האש, אבל ישראל מוכנה לעבור על כך - וזה הועבר לאיראנים. עכשיו חיזבאללה צריך לעצור". מקור פיקודי בחיזבאללה אמר בתגובה כי הארגון "מחויב להפסקת האש אם ישראל תדבק בה - ושומר לעצמו את הזכות להגיב".

דקות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף הופעלו התרעות בגליל העליון בשל חשד לחדירת כטב"ם לשטח ישראל. במקביל דווח על תקיפות של צה"ל בדרום לבנון, ובהן באזור נבטיה - ולפי הדיווחים הראשונים לא נרשמו נפגעים. האירועים מהשעות הראשונות מעלים סימני שאלה בנוגע ליציבות ההסכם, והתפתחויות אלו בשטח יבחנו בשעות הקרובות כמדד ראשון לאיתנותו.

על הרקע הדיפלומטי הרחב, טראמפ פרסם שורת הודעות תוקפניות: "המלחמה החלישה את איראן - כבר אין לה חיל אוויר, חיל ים, מערכות נגד מטוסים, מכ"מים, או כמעט כל דבר אחר". בהמשך הגיב לדברי המנהיג העליון של איראן וכתב: "לא נפגשנו מתוך ייאוש - איראן היא זו שנפגשה מתוך ייאוש. הם גמורים. נממש את תקופת 60 הימים עד סופה. הם לא יקבלו כסף, אפילו לא עשרה סנטים". במקביל הצהיר טראמפ כי ארה"ב תנקוט צעדים נוקשים יותר כדי להגן על ישראל ועל ארצות הברית מפני האיום האיראני, אך הוסיף כי ההסכם עם איראן הוא בגדר עדיפות - שתי הצהרות שמשקפות מתח פנימי ברור במדיניות החוץ האמריקאית.

על רקע זה מותח אלוף-משנה במיל' ד"ר ז'ק נריה, לשעבר בכיר באגף המודיעין וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ביקורת חריפה על ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן. לדבריו, ההסכם משקף הבנה לקויה של המציאות האזורית ומסכן את ביטחון ישראל בצורה ישירה. "נראה שמבחינת וושינגטון, מחיר הבנזין בתחנות הדלק חשוב יותר מהאינטרסים הביטחוניים של ישראל, לבנון והעם האיראני עצמו", אמר נריה, וטען כי הממשל האמריקאי מאפשר לשיקולים כלכליים לגבור על שיקולים ביטחוניים.

אחת הטענות החמורות שנריה מעלה נוגעת ללחץ שמפעילה וושינגטון על ישראל בזירה הלבנונית. לדבריו, הדרישה האמריקאית למנוע מישראל להגיב לפעולות בלבנון - כאשר הלחץ מגיע כתוצאה ישירה מדרישות איראניות - מעבירה מסר של חולשה ובפועל מחזקת את חיזבאללה. נריה מוסיף כי ממשלת לבנון כבר הבינה שבמסגרת ההסדרים הנוכחיים אין אפשרות ממשית לפרק את ארסנל הנשק של חיזבאללה, ודבר זה הוביל להישמע רעיונות חלופיים - ובהם אפשרות של מעורבות סורית בלבנון - שנריה עצמו רואה בהם ניסיון לחשוב מחוץ למסגרת יותר מאשר תוכנית בת-ביצוע.

הביקורת החריפה ביותר של נריה שמורה לשינוי מעמדה של ישראל בעיני הממשל האמריקאי. לדבריו, ישראל עוברת ממעמד של בעלת ברית לסטטוס של בעיה פוליטית מביכה עבור וושינגטון. "קשה להבין כיצד בעל ברית שנלחם לצד ארצות הברית הופך לפתע לגורם שיש להעניש משום שהוא מתנגד להסכם כושל עם איראן", אמר. נריה הדגיש כי תהליך זה מסוכן לא רק לישראל, אלא גם לאמינות האמריקאית בכלל האזור.

כעת עומד בפני כלל הצדדים המשך ניסיון לתאם את הפגישה שנדחתה, כשאיראן מתנה את כל התקדמות ביישום בפועל של מזכר ההבנות - ובמרחב הלבנוני נותרת שאלת עמידת חיזבאללה בהסדר הפסקת האש ועמידת צה"ל בחופש הפעולה שלו. בהתאם להערכת נריה, כל עוד לא מוכרעת שאלת פירוק חיזבאללה ולא מוצבת עמדה אמריקאית ברורה שאינה כפופה ללחצים איראניים, סיכויי יציבות אמיתית בלבנון ובאזור הרחב נותרים נמוכים.

הפגישה בין ארה"ב לאיראן צפויה להיקבע לשבוע הקרוב, אם יתמלאו התנאים שקבעה טהרן ביישום מזכר ההבנות. ביטול השיחות בג'נבה וגל הביקורת על ההסכם המתגבש מסמנים שבועות סוערים קדימה ביחסי ארה"ב-ישראל וביחסי ארה"ב-איראן כאחד.