הסכם הביניים בין ארה"ב לאיראן יזרים מיליארדים למשמרות המהפכה

ההסכם המסתמן בין וושינגטון לטהרן לסיום המלחמה מייצר פרדוקס מטלטל: ההקלות הכלכליות שנועדו לשכנע את איראן לעמוד בהסכם ייזניקו דווקא את משמרות המהפכה, ארגון הטרור המוגדר ככזה על ידי ארה"ב וארצות המערב. הסכם הביניים צפוי להוביל להסרת סנקציות ולהזרמת מיליארדי דולרים לכלכלה האיראנית, וארבעה מקורות איראניים בכירים מאשרים: משמרות המהפכה הם שיקצרו את עיקר הרווחים.

במשך שנים שגשגו משמרות המהפכה בצל הסנקציות הבינלאומיות, ובנו אימפריה מסחרית רחבת היקף המשתרעת על פני מגזרי הנפט, הבנייה, הספנות, התקשורת והנמלים. כעת, כשוושינגטון וטהרן נערכות לשיחות שעשויות לשחרר מיליארדי דולרים ולפתוח מחדש את הכלכלה האיראנית להשקעות זרות, הארגון נמצא בעמדת זינוק. "המנצחים האמיתיים של המלחמה", כינה אחד המקורות האיראניים הבכירים את הארגון, "לאחר שהבטיחו את הישרדות המשטר, הם הנמצאים בעמדה הטובה ביותר ליהנות מכל הסרת סנקציות".

זרוע ההנדסה של הארגון, "חאתם אל-אנביא", מפקחת על מאות חברות בנות הפועלות בפרויקטים מרכזיים של תשתיות ואנרגיה, ומעורבת גם בתעשיית הרכב, הלוגיסטיקה, התיירות והתקשורת. מקור בכיר נוסף מסר כי כל ניסיון להחיות את הכלכלה האיראנית ירחיב את האחיזה הכספית של הארגון, הודות לרשתות סחר של מיליארדי דולרים ופעילות נפט וספנות שכבר נמצאות בשליטתו.

הסכם הביניים שהוכרז השבוע מאפשר פטורים על מכירות נפט שנמצאות תחת סנקציות. הסכם מקיף יותר שיושג בהמשך עשוי להעניק לאיראן גישה לקרן שיקום בהיקף של 300 מיליארד דולר, שחלק ניכר ממנה יופנה לחברות הנמצאות בשליטת משמרות המהפכה. האיש העומד בראש הארגון הוא אחמד וחידי, פוליטיקאי ומפקד המוכר ככוחני ומסוכן, ונחשב לשולט בפועל בגישה אל המנהיג העליון החדש מוג'טבא חמינאי, שהוצב בתפקידו בסיוע הארגון לאחר חיסול אביו.

אחיזתם של משמרות המהפכה בכלכלה האיראנית מהווה גם מכשול לגוף ההסכם עצמו. חוקי ההשקעות באיראן מחייבים חברות זרות לשתף פעולה עם גורמים מקומיים, ובשל הנוכחות הרחבה של הארגון, הוא הופך למעשה ל"שומר הסף" של כל משקיע זר שירצה להיכנס למגזרים הרווחיים ביותר. חברות מערביות שישובו לשוק האיראני עלולות למצוא את עצמן פועלות לצד גופים הקשורים לארגון, גם ללא קשר ישיר, וכך להסתכן בהפרת הסנקציות הנותרות בתוקף.

"משמרות המהפכה הם הגוף שמושך בכל החוטים מאחורי מגזר הנפט, ולכן אי אפשר להתעלם מכל ההשלכות המשפטיות של עשיית עסקים איתם", אמר ג'רמי פאנר, חוקר סנקציות לשעבר במשרד האוצר האמריקני. פאנר הוסיף כי גם אם הסכם הביניים מאשר יצוא נפט איראני, "עדיין קיימת חשיפה לסיכון משפטי עבור חברות אמריקניות בגלל משמרות המהפכה האורבים ברקע". הוא הזכיר את חוק הצדק נגד נותני חסות לטרור משנת 2016, המאפשר לקורבנות פיגועים לתבוע חברות שסייעו בעקיפין לארגונים מוכרזי טרור.

בבסיס ההסכם עומדים גם שיקולים כלכליים-פוליטיים אמריקניים מובהקים. טראמפ הודה בפומבי בפסגת ה-G7 שהמשך המלחמה עלול היה להוביל ל"קטסטרופה כלכלית". "רוצים לראות כאוס? המאגרים שלנו נגמרים בעוד כארבעה שבועות", אמר. העולם איבד במהלך המלחמה כ-1.15 מיליארד חביות נפט, מאגרי החירום האמריקניים נמצאים בשפל של 43 שנה, ומחירי הנפט טיפסו בשיא ל-126 דולר לחבית. כשהמחיר הכלכלי הגיע לצרכן האמריקאי, הטון של הבית הלבן השתנה.

במקביל להסכם עם איראן, טראמפ מפעיל לחץ פוליטי ישיר על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הנשיא האמריקני שיתף ברשת החברתית שלו מאמר שכותרתו "טראמפ מחזיק בקלפים לגבי סיכויי ההיבחרות הרעועים של נתניהו", מה שנתפס כאיתות ישיר לירושלים. בראיון לחדשות "כאן" אמר טראמפ: "אני צריך לראות מי מתמודד. יש לי מערכת יחסים טובה עם ביבי, אבל הוא צריך להיות רציונלי יותר. הוא עושה עבודה טובה מאוד, הוא פשוט חייב להיות קצת יותר רציונלי". מפלגת הליכוד נאלצה לפרסם הודעת הבהרה דחופה כי נתניהו יתמודד בבחירות כמתוכנן.

ממשל טראמפ הבהיר כי תגובות ישראל שמונעות את סיום המלחמה הקשורה לאיראן, מעכבות את היציבות האזורית או סותרות את תנאי מזכר ההבנות, יתנגשו ישירות ברצונו של הנשיא. סגן הנשיא ג'יי די ואנס הזהיר בשיחות עם שרי הממשלה בירושלים להתעורר לנוכח הפרטים. התרסה ישראלית מתמשכת, לפי הערכות, תסכן את נסיגת תמיכת טראמפ מנתניהו לקראת הבחירות.

בשבועות הקרובים צפויות להתקיים שיחות לקראת הסכם מקיף בין ארה"ב לאיראן. מומחים מזהירים כי ככל שהמשא ומתן יתמשך, איראן עשויה להשתמש באיום על מצר הורמוז כקלף מיקוח נוסף, ואילו ארגון הטרור שכבר מחזיק ברשתות עקיפת הסנקציות מאות עשורים, ינצל כל הקלה כדי להתעצם ולהרחיב את שליטתו בכלכלת המדינה.