סמוטריץ' נגד בג"ץ: "תפשטו את הגלימות, אין לכם סמכות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא היום במתקפה חריפה ובוטה על שופטי בית המשפט העליון, בזמן שבית המשפט דן בהרכב מלא של 11 שופטים בעתירות המבקשות לפסול את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. סמוטריץ' פרסם סרטון ממרפסת משרד האוצר, כשהכנסת נראית ברקע, ושיגר אזהרה ישירה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ולשאר השופטים.

צילום: נוצר באמצעות AI

"ממש עכשיו, מעבר לגבעה הזאת, יושבים 11 אנשים מנותקים, בגלימות שחורות, וחושבים שמותר להם לפסול חוק יסוד שחוקקה כנסת ישראל", אמר סמוטריץ' בסרטון. "אני אומר לשופטי בית המשפט העליון - שלא תעזו. אנחנו לא נתרגל בשום פנים ואופן, לא ננרמל את התועבה הזאת בשום פנים ואופן. אין לכם זכות, אין לכם סמכות לפסול חוקי יסוד של הכנסת."

המסר לנשיא בית המשפט העליון היה ישיר ומחודד: "אם יצחק עמית וחבורתו רוצים להתערב בחוק יסוד ולקבוע כיצד ייבחרו שופטים - הם מוזמנים להקים מפלגה ולהיבחר לכנסת." סמוטריץ' הוסיף: "אם אתם רוצים להשפיע איך נבחרים שופטים, תפשטו את הגלימות, תקימו מפלגה, תרוצו לכנסת, ואם תקבלו אמון מהעם תוכלו להיות חלק מהמשחק. עד אז, המדינה שייכת לעם, הוא הריבון. שלא תעזו להרוס את הדמוקרטיה הישראלית."

צילום: צילום: Kobi Gideon / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

הדיון בבית המשפט העליון מתמקד בחוק שהובילו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי התיקון, שני נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בשני עורכי דין שייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. בפועל, המעבר הוא מוועדה של תשעה חברים - ארבעה פוליטיקאים וחמישה משפטנים - לוועדה שבה ישבו שישה פוליטיקאים ורק שלושה שופטים. החוק אמור להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה.

בפתח הדיון הבהיר הנשיא יצחק עמית כי לשיטתו אין מחלוקת שהתיקון משנה באופן מהותי את שיטת בחירת השופטים בישראל. הוא הזהיר מפני השלכות ארוכות טווח: "אסור לנו להסתכל על החוק הזה בטווח של שנתיים או שלוש, אלא של 15 שנים. בתוך 15 שנים מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין." עמית אמר: "בגופו של כל שופט שייבחר יישתל שבב פוליטי, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, כי הוא נבחר על ידי גורמים פוליטיים. האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט ובשיטה הדמוקרטית בישראל."

השופטת יעל וילנר העלתה חשש כי החוק יפגע באמון הציבור במערכת המשפט, ואמרה: "גם השופטים שיפרשו יכולים להיות יושב-ראש ועדת הבחירות או יושב-ראש ועדות חקירה ממלכתיות. אותם שופטים יהיו עם התווית - לא הייתי רוצה לומר 'אות קין', אבל הם יהיו עם התווית 'פוליטי'. אנה אנו באים." השופטת דפנה ברק-ארז והשופטים ח'אלד כבוב ועופר גרוסקופף הטילו ספק בנימוקים שהוצגו לתמיכה בחוק, והקשו על נציג הכנסת בשאלות הנוגעות לניגודי עניינים ולאיזון בין הרשויות.

מנגד, עורך הדין יצחק ברט, המייצג את הכנסת, טען כי החוק נועד ליצור איזון חדש בין הדרג המקצועי לדרג הנבחר - ולתקן עיוות שנים שבו לשופטים היה כוח מכריע בוועדה לבחירת שופטים נוספים. הממשלה דרשה לדחות את העתירות על הסף: מאחר שהחוק לא יחול על הכנסת הנוכחית, לשיטתה מדובר בעתירות מוקדמות שטרם הבשילו לדיון. הממשלה גם טוענת שהתיקון אינו פוגע במאפייניה הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בחרה לתמוך דווקא בעותרים, וקבעה כי החוק פוגע בעקרון הפרדת הרשויות ובערובות המרכזיות לשמירה על זכויות האדם ועל שלטון החוק - עמדה שמוצאת את הממשלה בעימות גלוי עם היועצת המשפטית שלה עצמה. בין העותרים: לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, משמר הדמוקרטיה הישראלית וחברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ'.

הדיון צפוי להימשך שעות ארוכות, ולאחריו יידרשו 11 שופטי העליון להכריע באחת השאלות החוקתיות החמות ביותר שנדונות בישראל בשנים האחרונות: האם בית המשפט העליון רשאי לפסול חוקי יסוד שחוקקה הכנסת, ואם כן - האם חוק זה הוא אחד מהם.