הסכמות מסתמנות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות עוררו גל חריף של ביקורת מצד מנהיגי האופוזיציה הבכירים. בשעות האחרונות השתמשו שלושה מנהיגים בכירים במטבע לשון אחת: "מכירת חיסול". לא מדובר בביקורת מקרית, אלא בתיאום מסר שנועד לנקד את נתניהו לפני שהמהלכים יושלמו.
הקשה מכולם היה גדי איזנקוט, לשעבר הרמטכ"ל וכיום חבר הכנסת. "נתניהו עורך מכירת חיסול של האינטרסים הלאומיים של ישראל", אמר. "העם לא יסלח לו". זה לא ניסוח של פוליטיקאי מקצועי שמחפש כותרת - זה לשון של אדם שמאמין שמשהו ממשי ומסוכן מתרחש מאחורי הדלתות.
לצדו הצטרף שר הביטחון לשעבר בני גנץ, שבחר להסתכל קדימה. "בממשלה הבאה", הבטיח, "אף אחד לא יחזיק את המדינה כבת ערובה". המשמע: גנץ מתאר את הקואליציה הנוכחית ככזו שבה מישהו כן מחזיק את המדינה כבת ערובה. הוא לא אמר את זה במפורש, אבל לא היה צריך.
יאיר לפיד, יושב ראש האופוזיציה, ניסח את זה ישיר יותר: "נתניהו במכירת חיסול של המדינה". ויאיר גולן הלך צעד נוסף ואמר את מה שאחרים נרתעו ממנו: "נתניהו מוכר את ישראל בשביל עוד כמה ימים כראש ממשלה". זה הגרעין של הטענה. לא אידיאולוגיה, לא השקפה שמרנית מול ליברלית. אינטרס הישרדותי טהור, כך לפי האופוזיציה.
השאלה שהביקורת מעלה היא לא חדשה, אבל עוצמתה חריגה. מדובר בטענה שנתניהו מוכן לשלם מחיר לאומי כבד, בתחומים שלא פורסמו במלואם, כדי לשמר את הקואליציה ואת הרצף השלטוני שלו. הפרטים המדויקים של ההסכמות עם המפלגות החרדיות טרם נחשפו לציבור, דבר שמוסיף לעוצמת ההאשמות.
מה שבולט בתקיפה המשולשת הזו הוא הבחירה להסכים על מסר אחד ולחזור עליו בו-זמנית. "מכירת חיסול" הוא ניסוח כלכלי מכוון - הוא לא מאשים בפשע, הוא מאשים בנטישה. מישהו שמוכר נכסים בחיסול לא גונב - הוא פשוט מוותר על ערכם האמיתי בשביל כסף מהיר.
מהצד השני, הקואליציה טרם הגיבה להאשמות באופן רשמי ומפורט. בלא תגובה ענינית ובלא פרסום מלא של ההסכמות, הקרקע פנויה לנרטיב שהאופוזיציה מציעה.
בשבועות הקרובים צפויים פרטי ההסכמות בין נתניהו לשותפות החרדיות להגיע לתקשורת, ואז יתברר אם ההאשמות מוצדקות או מוגזמות - אבל עד אז, האופוזיציה כבר הדביקה את הסיפור לנרטיב שבחרה.
ההאשמות על "מכירת חיסול" יבחנו במבחן המציאות ברגע שפרטי ההסכמות עם החרדים יצאו לאור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה