יו"ר ועדת הבחירות מזהיר: "דחיית בחירות אינה כלי להארכת שלטון"

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, השמיע היום (שלישי) אזהרה חריגה ומטלטלת: ישראל חייבת להיות ערוכה לתרחיש שבו לא ניתן לקיים בחירות תקינות, כשגבולות המותר והאסור הולכים ומטשטשים. הדברים נאמרו בכנס סגור של האוניברסיטה העברית בירושלים, בפני סטודנטים.

צילום: צילום: Mark Neyman / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

סולברג אמר כי אם תגיע שעת חירום שבמסגרתה לא ניתן לקדם בחירות חופשיות, שוויוניות ונגישות לכל הבוחרים, "דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת עשויה להיות מוצדקת - ובלבד שלא תהפוך לכלי בידי השלטון להאריך את כהונתו". הוא הוסיף כי בסוף דבריו ייחל "שלא ניקלע למצב שבו נידרש לשקול דחייה של הבחירות".

הדברים נאמרו במסגרת הצגת מאמר משותף שכתב סולברג יחד עם מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, העוסק בבחירות בשעת משבר ובאפשרות של דחייתן. יו"ר הוועדה הציג בפני הסטודנטים את המבחנים שלפיהם יש לקבל החלטה כזו.

סולברג הדגיש כי כל דחייה חייבת להיות מוגבלת בזמן, ולצידה מועד חדש וקונקרטי לבחירות - או לחלופין מנגנון ברור לקביעת המועד. ללא תנאים אלה, אמר, כל דחייה תהווה סכנה לדמוקרטיה.

בדבריו התייחס סולברג לאתגרים חסרי תקדים שעומדים בפני מערכת הבחירות הבאה. הוא מנה מספר גורמים מדאיגים: המלחמה המתמשכת, הפינוי של תושבים מבתיהם שעדיין נמשך, השסע החברתי החמור, וכן ההשפעה הגוברת של הבינה המלאכותית על הזירה הפוליטית.

לא רק הדיון הפילוסופי מדאיג - גם הנתונים מהשטח מדברים בעד עצמם. סולברג חשף כי עוד לפני שהמדינה נכנסה רשמית לתקופת בחירות, כבר נרשם עומס חריג בעתירות הנוגעות לתעמולת בחירות. "עוד לא נכנסנו לתקופת הבחירות ואף על פי כן כבר לפני שבועיים-שלושה עקפנו את מערכת הבחירות הקודמת", אמר.

לדבריו, נדונו בפניו עד כה כ-70 הליכים בתחום תעמולת הבחירות - מספר גבוה יותר מכלל ההליכים שנדונו במערכת הבחירות הקודמת עד יום הבחירות עצמו. הנתון הזה, לפי סולברג, ממחיש עד כמה הזירה הציבורית טעונה ורגישה.

הכנס שבו דיבר סולברג היה סגור לתקשורת, אך תוכן דבריו הגיע לידיעת הציבור ועורר תגובות. האזהרות שלו חריגות בחריפותן מהמקובל אצל נושאי תפקיד שיפוטיים בכירים, ומעידות על רמת הדאגה הגבוהה בתוך ועדת הבחירות עצמה.

כל עוד לא מתפרסם מועד רשמי לבחירות, ועדת הבחירות ממשיכה להיערך לתרחישים שונים, כשהמאמר שכתב סולברג עם ליבנה צפוי להוות בסיס לדיון ציבורי ומשפטי רחב יותר בשאלות אלה בהמשך.