מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח מעקב חריף המצביע על קריסה מתמשכת של מערך הגנת הצרכן בישראל. הדוח חושף שני גופים מרכזיים - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמועצה הישראלית לצרכנות - שנשחקו עד כדי חוסר יכולת תפקוד, בעוד הציבור מתמודד עם גל התייקרויות ומספר התלונות ממשיך לטפס.
הנתון המדאיג ביותר בדוח נוגע לאכיפה הכספית: שיעור גביית הקנסות שהטילה הרשות על עסקים עומד על 22% בלבד. בפועל, מתוך כ-37 מיליון שקל בעיצומים שהוטלו בין השנים 2022 ל-2025, נגבו בפועל כ-8 מיליון שקל בלבד. כשעסקים יודעים שהסיכוי שישלמו קנס הוא קלוש, אומר המבקר, ההרתעה נמחקת.
גם היקף האכיפה עצמה מצטמצם בעקביות. מספר תיקי האכיפה שפתחה הרשות נגד בתי עסק ירד ב-25% בין 2022 ל-2024, מ-506 תיקים ל-386 בלבד. זאת לאחר שבדוח הקודם כבר נרשמה ירידה של 50% בין 2018 ל-2021. בתחום הפלילי המצב חמור עוד יותר: ב-2024 נפתח תיק פלילי אחד בלבד, לאחר שלושה בשנתיים הקודמות, ואפס תיקים ב-2025. זאת למרות שבין 2022 ל-2023 התקבלו כ-103 אלף תלונות.
הרשות גם אינה מכסה את השטח שהיא אמורה לפקח עליו. היא מתמקדת ב-12 ענפים בלבד מתוך 146 שבפיקוחה - כ-8% מהם. הסחר המקוון, שבו התלונות זינקו ב-86% בין 2022 ל-2024 והגיעו ל-11,080 תלונות, לא זכה לאף ביקורת ממוקדת. בניגוד לכך, מספר הליכי האכיפה בתחום ירד מ-46 ל-13 בלבד. מבחינת כוח אדם, מערך הפיקוח כולל 17 עובדים בלבד במקום 50 לפי התקן, ושמונה מהם בלבד אוכפים בשטח - מול 680 אלף בתי עסק בישראל.
המועצה הישראלית לצרכנות, שאמורה לייצג את האינטרסים של הצרכן, נמצאת במצב אף קשה יותר. תקציבה קוצץ בכ-25% מאז 2022 והגיע ל-6.3 מיליון שקל בלבד בשנת 2025, כאשר כ-70% מסכום זה מופנים לתשלומי שכר. כמחצית מהמשרות התקניות אינן מאוישות - 22.5 מתוך 46.5 משרות. מאז אוגוסט 2024 אין למועצה מנכ"ל, ומאז 2018 אין סמנכ"ל. במחלקת חינוך והסברה אין אף עובד, ובמחלקת פניות הציבור חסרים שבעה עובדים. במשך תקופה ארוכה לא היה בדירקטוריון מניין חוקי לקבלת החלטות.
התוצאה הישירה מורגשת בכל מי שמגיש תלונה. זמן הטיפול הממוצע במועצה התארך מ-80 ימים בדוח הקודם ל-135 ימים בממוצע ב-2025. ציון שביעות הרצון של הציבור בגוגל צנח מ-2.2 כוכבים ב-2022 ל-1.5 כוכבים בלבד. כל זאת בזמן שמספר הפניות לרשות הוכפל מ-22,074 ב-2022 ל-44,612 ב-2024, ותלונות על חברות פיננסיות גדלו פי ארבעה.
נקודת אור יחידה שמצא המבקר היא תחום סימון המחירים: ב-2025 הוטלו 54 עיצומים, גידול של 120% לעומת הממוצע בשנים 2018-2020. אף על פי כן, נמצא כי 36% מסניפי רשתות המזון הגדולות שנבדקו אינם מקפידים על סימון מחירים כנדרש בחוק. שמונה רשתות מתוך 22 רשתות גדולות ושש רשתות קטנות מתוך 16 אינן עומדות בדרישת החוק.
הדוח מצביע גם על כשלים ספציפיים בתחום ביטול עסקאות אשראי. לפי המבקר, בנק ישראל ומשרד המשפטים לא פעלו לצמצום הפערים בין הגנות הצרכן הישראליות לבין אלה הנהוגות אצל חברות האשראי הבינלאומיות. מאז הדוח הקודם התקיימה בנושא פגישה אחת בלבד. בנוסף, בנק ישראל לא פרסם מידע מספק לציבור על זכויותיו במקרים של "כשל תמורה". עוד נמצא שבאוקטובר 2024 הופסקה פעילות מאגר "אל תתקשר אליי" ומאז לא חודשה, כשהרשות והמשרד לשוויון חברתי מגלגלים ביניהם את האחריות לכך.
הנתון שמסכם את כשל היישום: מתוך כלל הליקויים שנבדקו בדוח המעקב, 44% לא תוקנו כלל, 38% תוקנו במידה מועטה, 16% תוקנו במידה רבה ורק 3% תוקנו באופן מלא. המבקר קובע כי הכוונה לאחד את שני הגופים הצרכניים, לצד הליך האיחוד הממושך והקיצוצים הרוחביים, הם שהביאו לשיתוק המבני. בדיווח נמסר כי ממשלת ישראל אישרה במאי 2026 את פירוק המועצה והעברת סמכויותיה לרשות.
ברשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה כי הרשות פועלת בתנאים תקציביים מאתגרים ומקווה שאיחוד הגופים ייצור "כתובת ממשלתית אחת, חזקה ויעילה יותר". המבקר, לעומת זאת, דורש מהדרג הפוליטי לאייש מיידית את דירקטוריון המועצה ולפעול להבטחת תקציבים ממשיים - ומדגיש שרפורמה מבנית על הנייר אינה מספיקה לציבור הזקוק להגנה אפקטיבית.
המבקר מזהיר כי ללא תקציבים, כוח אדם וכלי אכיפה מספקים, גם האיחוד המתוכנן לא יביא לשינוי ממשי בהגנה על הצרכן הישראלי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה