חסינים למיתון: הבנקים בארה"ב עברו את מבחן הלחץ של הפדרל ריזרב

כל 32 הבנקים הגדולים בארצות הברית עברו את מבחן הלחץ השנתי של הפדרל ריזרב, כך הודיע הבנק המרכזי האמריקאי ביום רביעי. על פי הממצאים, המערכת הבנקאית מסוגלת לספוג הפסדים של 708 מיליארד דולר במצב של מיתון עולמי חמור - ועדיין להמשיך לתפקד ולהעניק אשראי למשקי בית ולעסקים.

הסתברות מבחן כללה תרחיש קיצון שבו שיעור האבטלה זינק ל-10%, מחירי הנדל"ן המסחרי צנחו ב-39% ומחירי הדירות ירדו ב-30%. גם בתנאים קשים אלה, כל הבנקים שנבדקו נשארו מעל לדרישות ההון המינימליות הנדרשות על פי הדין.

יחס ההון העצמי מסוג 1, שהוא מדד המפתח לספיגת הפסדים בעת משבר, ירד במהלך התרגיל ב-1.6 נקודות אחוז - אך נשאר בנוחות מעל הרף הנדרש. ההפסדים הצפויים כוללים כ-200 מיליארד דולר הקשורים לכרטיסי אשראי, כ-160 מיליארד דולר מהלוואות מסחריות ותעשייתיות, וכ-75 מיליארד דולר מנדל"ן מסחרי.

בנקים מובילים כמו ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה ווולס פארגו עברו את המבחן בקלות רבה יותר בהשוואה לשנים קודמות. "תוצאות היום מדגישות את חוזק המערכת הבנקאית", אמרה סגנית יו"ר הפדרל ריזרב לפיקוח, מישל באומן.

אולם בשנה זו מבחן הלחץ מתנהל בנסיבות שונות מהרגיל: בניגוד לשנים קודמות, התוצאות לא ישפיעו על גובה ההון שהבנקים מחויבים להחזיק. הפדרל ריזרב הכריז בפברואר כי יקפיא את כריות ההון על בסיס מבחני הלחץ עד לשנת 2027, בזמן שרגולטורים עובדים על שינוי המתודולוגיה - צעד שהגיע בעקבות לחץ מצד התעשייה הבנקאית.

מהלך ההקלה הרגולטורית עורר ביקורת בקרב חלק מאנשי המקצוע, שטוענים שהמבחן השנה אינו אלא "ביצוע פורמלי" בלבד. אנליסטים בכירים בחברת המחקר הפיננסי KBW תיארו את התרגיל השנה כ"עמידה בתנאים". לדבריהם, הבנקים ממוקדים הרבה יותר בהצעת הרגולציה הממתינה בנושא הסכמי באזל 3 - שצפויה להתפרסם מאוחר יותר השנה - מאשר בתוצאות מבחן הלחץ עצמו.

האנליסטים מ-KBW הוסיפו כי אילו התוצאות השנה היו נספרות לצורך דרישות ההון, כמה בנקים היו רואים ירידה ניכרת בכריות ההון שלהם. בין אלה בלטו מורגן סטנלי, סיטיגרופ, ציטיזנס פייננשל וקייקורפ.

ההודעה על תוצאות המבחן מגיעה בתקופה שבה ממשל טראמפ מקדם הקלות רגולטוריות נרחבות על המגזר הפיננסי. הפדרל ריזרב מצוי בתהליך עיצוב מחדש של כל מסגרת מבחני הלחץ, לרבות הפחתה אפשרית של דרישות הסף ובחינות עם תרחישי סיכון מתונים יותר.

השאלה המרכזית שתעמוד על הפרק בחודשים הקרובים היא כיצד תיראה המסגרת הרגולטורית החדשה שתיכנס לתוקף לאחר 2027, וכמה הון יידרשו הבנקים להחזיק בפועל לאחר השינויים בכללי באזל 3.