"חיילים בגדר, יש נפגעים": נחשפו יומני המבצעים מחטיפת שליט

במלאת 20 שנה לחטיפת גלעד שליט, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרסם לראשונה את יומני המבצעים המקוריים מאותו בוקר גורלי. הרישומים בכתב יד של חמ"ל החטיבה הדרומית וחמ"ל מפקד "בא במנהרה" מתעדים דקה אחר דקה את השתלשלות האירועים ביום שב-25 ביוני 2006, כשחוליית מחבלים של חמאס חדרה לשטח ישראל דרך מנהרה תת-קרקעית בגזרת כרם שלום ושינתה את חייה של מדינה שלמה.

הימים היו ימי המונדיאל בגרמניה. כוח שריון מגדוד 71 בחטיבה 188 יצא לכוננות עם שחר בסמוך לגדר. החוליה, שפעלה בשיתוף עם ארגוני "ועדות ההתנגדות העממית" ו"צבא האיסלאם", חדרה דרך מנהרת תקיפה באורך כ-300 מטרים שנחפרה מתחת לגבול. המחבלים הפתיעו את הטנק מאחור, ירו לעברו טיל נגד-טנקים ולאחר שהוא נפגע - התקרבו אליו, חטפו את שליט וחמקו בחזרה לרצועה.

בשעה 05:13 הופיע הדיווח הראשון בחמ"ל: "שומע ילקוטים לכיוון הע' שלו ונשמעים פיצוצים רבים במרחב כ"ש. מדובר בנפילות". שלוש דקות לאחר מכן הועברה הוראה "להקפיץ מסק"רים", ובשעה 05:19 הגיע הדיווח המדאיג הראשון: "חיילים בגדר. יש נפגעים". הרישומים שזורמים לחמ"ל בדקות שלאחר מכן מצביעים על תמונה קשה: "נ"ט לעבר ת"מ ויריות. יש נפגעים. ככל הנראה חצייה של שני אנשים. הוקפץ מסוק. כרם שלום סגור. הרוגים בפנתר". בשעה 05:28 נכתב כי "מחבלים - אחד עבר את בורמה ואחד פגוע", ובשעה 05:34 "הוקפצו כל הטנקים". ב-05:37 כבר ברור: "בטנק פנתר א' בטוח הרוג אחד".

בקרב הקשה נהרגו שני לוחמים: מפקד הטנק, סגן חנן ברק, והנהג, סמ"ר פבל סלוצקר. ארבעה חיילים נוספים נפצעו. אולם מוקד הדרמה האמיתית - היעלמותו של החייל החמישי - טרם נקלטה בחמ"ל.

רק כשעה וחצי לאחר תחילת המתקפה התחוור הנורא מכול. בשעה 06:34 נמסרה לחמ"ל תמונת מצב מרוכזת: שני הרוגים שפונו מהטנק, שני פצועים עדיין בתוכו, פצוע שלישי מפונה - ובסוף הרשימה, בפעם הראשונה, המילה "נעדר". שש דקות מאוחר יותר, בשעה 06:40, הופיע המשפט שנחרת בתודעה: "חסר חייל בטנק". ארבע דקות חלפו, ובשעה 06:44 נרשמה ביומן מילה אחת: "חניבעל" - שם הקוד הרשמי לנוהל חייל חטוף. בשעה 06:48 הודגשה החומרה לכלל הכוחות: "חייל אחד מהטנק לא ידוע איפה! - חניבעל".

בדיעבד התברר כי כבר בשעה 05:21 חצו המחבלים, כשגלעד שליט בידיהם, את הגדר בחזרה לשטח הרצועה. כלומר, נוהל "חניבעל" הופעל יותר משעה לאחר שהחטיפה כבר הושלמה בפועל - בשלב שבו כבר לא הייתה לו תועלת מבצעית. הכאוס, ערפל הקרב ועומס הדיווחים גרמו לכך שהמידע הקריטי הזה לא עלה בזמן אמת.

בשעות שלאחר מכן יצאו כוחות הגששים לחפש עקבות. בשעה 07:12 נמצא על הגדר שכפ"ץ וקסדה, ובשעה 07:46 נרשם: "לא נמצאו סימני גרירה של החייל אך נמצא ב-225 על הגדר שכפ"ץ וקסדה". בשעה 08:00 בבוקר, פחות משלוש שעות מתחילת הפיגוע, נסגר הערפל מעל הזהות: "שם החייל החטוף: גלעד שליט". בשעה 09:18 הגיע לשטח כוח חילוץ של סיירת מטכ"ל, ובשעה 09:52 זוהו עקבות המחבלים והחייל החטוף ממערב לגדר.

בשעה 13:38 נרשם ממצא קשה נוסף: "השכפ"ץ של החייל החטוף נמצא אצל קצין הגששים ונמצאו עליו סימני דם ורסיסים". בשעות אחר הצהריים התכנסו פיקודים לחיתוך מצב, ומהרישום עולה תמונה של אי-ודאות מלאה לצד הערכה ראשונה: "החייל כנראה חי, לא ידוע איפה הוא, יכול להיות שהוא לא באזור שלנו, הפיגוע הוא של החמאס. מגלגלים את הפיגוע כבר 3 שבועות בערך והוא לא קשור למבצע ולאירועים שהיו ברצועה". נרשמה גם אפשרות שהמחבלים כבר העבירו את שליט צפונה בתוך הרצועה.

בשעה 16:34 דיווח מפקד הגזרה כי זוהו עקבות החייל "באזור המשאבה 400 - מ-223 224, איפה שחושבים שאזור פיר המנהרה" - אישור סופי שגלעד נלקח דרך המנהרה אל מעבה האדמה. שעה ורבע מאוחר יותר, בשעה 17:38, הופיע ביומן דיווח חריג: "מסתובבת שמועה שהחייל החטוף הועבר דרך מנהרה למצרים כדי לשמור עליו בצורה טובה יותר ולהתמקח על החזרתו. מהימנות המידע אינה ברורה". השמועה התבררה לימים כשגויה לחלוטין.

גלעד שליט, שנחטף בדרגת רב-טוראי, הוחזק בחיים במרתפי חמאס ברצועת עזה במשך 1,941 ימים. הוא שוחרר ב-18 באוקטובר 2011 בעסקה שבה שחררה ישראל 1,027 אסירים ביטחוניים, ובהם יחיא סינוואר, שהפך לימים לאחד מאדריכלי טבח ה-7 באוקטובר. שליט, היום בן 39, עמד בשחרורו לצד הרמטכ"ל גנץ, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק. מפקד החולייה שחטפה אותו ורוב חבריה חוסלו בשנים שלאחר מכן בפעולות ישראליות שונות.