צה"ל פירק את כוח הפלישה של חיזבאללה, אך ההישגים בלבנון נשחקים

ישראל הצליחה לפרק את האיום המרכזי שניצב מולה ערב המלחמה בלבנון - אך התמונה מורכבת בהרבה ממה שנראה. מצד אחד, כוח רדואן של חיזבאללה, שאיים על הצפון ורתיע את ישראל מצעדים מינימליים בשטחה, כבר אינו מהווה גורם מאיים. מצד שני, ההישגים שנרשמו בשיא הלחימה עוברים שחיקה הדרגתית.

לפני המלחמה החזיק חיזבאללה בכ-150 אלף רקטות ואיים בפלישה ביבשה באמצעות כוח רדואן המאומן. הארגון הרתיע את ישראל עד כדי כך שהיא נמנעה אפילו מפינוי שני אוהלים שהקים בשטחה. כיום המצב שונה בתכלית: לחיזבאללה פחות מעשרת אלפים רקטות, הארגון נותר ללא הנהגה אפקטיבית, ורוב כוחו מצוי מצפון לנהר הליטני.

במקביל, צה"ל מחזיק כוחות עמוק בתוך שטח לבנון. אך כעת מתנהל משא ומתן על הסדר מדורג שבמסגרתו ייסוג הצבא הישראלי מנקודות שייקבעו מראש, ובמקומו יתפרס צבא לבנון באזורים שיפונו.

שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי ישראל לא תצא מדרום לבנון. ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על הישארות ברצועת הביטחון. אולם גם כ"ץ וגם נתניהו נמנעים מלהתחייב שלא תהיה נסיגה מהקו שבו מחזיק צה"ל כיום, ואף אחד מהם אינו מבהיר היכן בדיוק תעבור אותה רצועת ביטחון.

צילום: צילום: MathKnight / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

צריך להבחין בין שתי נקודות ייחוס שונות. ביחס למצב ב-7 באוקטובר 2023, מצבה של ישראל בלבנון טוב לאין שיעור. איום הפלישה של כוח רדואן הוסר, חיזבאללה רחוק מעוצמתו ערב המלחמה, וכוח הפגיעה שלו ירד באופן דרמטי.

אולם ביחס להישגים שנרשמו מיד לאחר מבצע "חיצי הצפון", חלה שחיקה מסוימת. צה"ל אמנם מחזיק כוחות עמוק יותר בשטח לבנון ממה שהיה מוכר בעבר, אך איבד את חופש הפעולה הרחב שנהנה ממנו במסגרת הסכם נובמבר 2024. הפער בין מה שהושג לבין מה שנשמר הוא שמטריד כעת את מקבלי ההחלטות.

השאלה שמרחפת מעל כל הדיון היא מה יהיה טיב הנוכחות הישראלית בדרום לבנון לאורך זמן. ההסדר המדורג שבו מתנהלים המגעים מניח שצה"ל ייסוג מנקודות מסוימות ויפנה מקום לצבא לבנון, אך לא ברור אם הצבא הלבנוני יוכל למלא את הוואקום ביעילות ולהבטיח שחיזבאללה לא ישוב לשטחים שיפונו.

ההתפתחויות בשבועות הקרובים צפויות לקבוע האם ישראל תצליח לייצב את עמדתה בדרום לבנון ולשמר את ההישגים שהשיגה, או שהשחיקה תמשיך ותעמיק.