ישראל חתמה על הסכם מסגרת עם לבנון: תיסוג מחלק מהשטח, אך תישאר "כל עוד נדרש"

ישראל, לבנון וארצות הברית חתמו על הסכם מסגרת בוושינגטון, לאחר ארבעה ימים של שיחות אינטנסיביות, בטקס רשמי שהתקיים בנוכחות שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו. ההסכם, שהוגדר כ"הצהרת כוונות", כולל נסיגה ישראלית מחלק מהשטחים שנכבשו בדרום לבנון ומסירת השליטה בהם לצבא לבנון. בד בבד, ישראל עומדת על כך שכל נסיגה מלאה תותנה בפירוק חיזבאללה מנשקו.

צילום: AI

ראש הממשלה נתניהו הסביר כי כוחות צבא ישראל יסוגו משני אזורים - האחד מצפון לנהר הליטני והשני מדרום לו. בהצהרה מוקלטת שפרסם, תיאר נתניהו את המהלך כנסיגה ממקומות שהצבא "אינו זקוק להם" בשלב זה. נתניהו הגדיר את ההסכם כהישג משמעותי לישראל, שכן הוא מאפשר לה להישאר ברוב השטח שבידיה כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו.

שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, שלל פרשנויות לפיהן ישראל נחפזת לפנות את האזור. "אנחנו נישאר ברצועת הביטחון ככל שיידרש", אמר לייטר, "ובמקביל מחפשים דרכים לחזק את צבא לבנון ואת ממשלת לבנון מול הניסיונות של איראן לגרום לאי-יציבות". לייטר הוסיף כי לישראל אין כל שאיפות טריטוריאליות בלבנון, וציין שאיראן וחיזבאללה כבר "מחוץ למשחק".

נתניהו גם יצא נגד איראן בצורה חדה. "איראן מנסה לכפות עלינו נסיגה מדרום לבנון בכוח", אמר ראש הממשלה, "בפועל, ישראל, לבנון וארצות הברית אומרות לה: זה לא עניינכם". הוא הגדיר את ההסכם גם כמכה קשה לאיראן.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, שנכח בטקס החתימה, תיאר את הרגע כ"תחילת ההתחלה". "יש עוד הרבה עבודה לפנינו. איננו מזלזלים כלל בקושי שמצוי לפנינו, אבל אנחנו מבינים עד כמה זה חיוני ומרגישים כבוד לקחת חלק בהבאת הדברים למקום הזה", אמר רוביו. הוא הוסיף כי "עם לבנון ועם ישראל ראויים לחיות בשלום ובביטחון, ואולם סבלו זמן רב מהסכסוך".

הצד הלבנוני קיבל את ההסכם בחיוב. שגרירת לבנון בארצות הברית, נאדה חמאדה מועוואד, אמרה בטקס החתימה כי ההסכם הוא "הצעד הראשון בדרך להשבת הריבונות הלבנונית והשלמות הטריטוריאלית". לבנון תפסה את ההסכם כנקודת ציון בדרך לשיקום שליטתה בדרום הארץ, שטח שנמצא בידי ישראל מאז פעולות הלחימה האחרונות.

המשמעות של הטקס הזה עוברת הרבה מעבר לטקס הצילום. מדובר בפעם הראשונה שנציגים רשמיים של ישראל ולבנון יושבים יחד בוושינגטון ומאשרים בחתימה מסגרת עבודה משותפת. שתי המדינות נמצאות רשמית במצב מלחמה עשרות שנים, וכל גישה ישירה כזו היא מהלך שלא יכול היה לקרות ללא גיבוי אמריקאי כבד.

ההסכם מכיל הסכמות לקביעת קווי גבול מוסכמים בין שתי המדינות - סוגיה שנשארה פתוחה מאז מלחמת לבנון הראשונה ועיצבה כל עימות ביניהן מאז. לצד כך, נכלל בו מנגנון לפתרון סכסוכים עתידיים, שאמור למנוע את הסלמת המתח לעימות צבאי בכל פעם שנוצרת חיכוך בשטח. לפי ההסכם, הצבא הלבנוני ייכנס לאזורים שמהם ייסוג הצבא הישראלי, כחלק מתוכנית ניסיון שהוגדרה בהסכם הפסקת האש בין שתי המדינות.

הרקע לחתימה הזו אינו ניתוק מהשטח. מאז מבצע ישראל בלבנון בסתיו 2024, הוחלש חיזבאללה בצורה משמעותית - מה שיצר חלון הזדמנויות שממשל דונלד טראמפ לא ביקש לפספס. ירידת הכוח הצבאי של חיזבאללה, יחד עם הלחץ האמריקאי לדחוק את ההשפעה האיראנית מהאזור, יצרו תנאים שבהם לבנון יכולה לנהל שיחות שבנסיבות אחרות היו נראות בלתי אפשריות.

בוושינגטון מסרים שההסכם מהווה חלק מאסטרטגיה אמריקאית רחבה יותר שנועדה לצמצם את מרחב הפעולה של איראן במרחב הלבנטי. ממשל טראמפ ביקש לנצל את החלל שנוצר לאחר ההחלשה הניכרת של חיזבאללה, ולגבש הסדרים אזוריים שיקשו על טהרן לשחזר את נוכחותה בלבנון.

השאלה שתלויה באוויר היא עד כמה הסכם מסגרת כזה יחזיק. לבנון היא מדינה שבה השחקנים הלא-ממשלתיים - ובראשם חיזבאללה - הכתיבו את קצב ההסלמה והדה-סלמה עשרות שנים. הסכמה שנחתמת בוושינגטון בין משלחות רשמיות אינה מחייבת אוטומטית את הגורמים שפעלו תמיד מחוץ למסגרות הרשמיות.

חיזבאללה לא המתין זמן רב לפני שהגיב. חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם הארגון, חסן פדלאללה, הצהיר חד משמעית כי ההסכם אינו מחייב את חיזבאללה ולא יהיו לו שום השלכות בשטח. לדבריו, "השלטון לא יוכל לאכוף את ההסכם שנחתם בוושינגטון אלא אם כן יפנה לתמיכה אמריקנית ולמלחמת אזרחים". פדלאללה גם הכחיש שחיזבאללה היה שותף לגיבוש עמדת לבנון במשא ומתן, וטען כי "מה שדווח סותר את מה שהועבר לגורמים הרלוונטיים בשלטונות הלבנוניים בנוגע לסירוב חיזבאללה למשא ומתן הישיר".

בנוסף, פדלאללה ייחס לחתימה מניע נסתר - לטענתו, "מה שקרה בוושינגטון היה ניסיון לטרפד את המסלול באיסלמבאד", כלומר את מסלול מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב המתגבש בפקיסטן. בתפיסת חיזבאללה, ישראל וארצות הברית ניצלו את ההסכם עם לבנון כדי להכשיל את השיחות עם טהרן.

רוביו הבהיר שהוא מצפה לשלבים נוספים במשא ומתן, ומסר שהצוותים המקצועיים ימשיכו לעבוד על פרטי היישום בשבועות הקרובים. השלב הבא יהיה מימוש ההסכם בשטח, כאשר שני הצדדים ימתינו לראות כיצד מתפתחת נוכחות הצבא הלבנוני באזורים שיפונו, ועד כמה ניתן לקדם את תהליך פירוק הנשק של חיזבאללה שישראל מציבה כתנאי לנסיגה מלאה.