תומכי חיזבאללה חוסמים כבישים בדאחיה במחאה על הפסקת האש

שעות ספורות לאחר שישראל ולבנון הכריזו על הסכם המסגרת בוושינגטון, פרצו ברחובות ביירות התפרעויות אלימות. תומכי חיזבאללה יצאו לרחובות, הציתו כלי רכב, חסמו צירים מרכזיים והתעמתו עם כוחות הביטחון הלבנוניים. כוחות הצבא הלבנוני השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים.

המתפרעים כינו את ההסכם "עסקת כניעה" ודרשו נסיגה ישראלית מיידית וללא תנאים מדרום לבנון. שיירות אופנועים עם דגלי חיזבאללה ודגלי איראן נסעו ברובע הדאחייה, מעוז הארגון בביירות. המפגינים חסמו את דרך סלים סלאם ואת הצירים המובילים לנמל התעופה של ביירות, ובמוקדים שונים הוצתו מוקדי אש. כוחות הביטחון הלבנוניים פרסו עשרות חיילים באזור כדי להחזיר את הסדר.

הדאחיה, הפרבר הדרומי של ביירות, נחשב למעוז של חיזבאללה ולבסיס התמיכה המרכזי שלו בלבנון. זהו השטח שספג חלק ניכר מהמתקפות האוויריות הישראליות במהלך הלחימה, ותושביו קשורים קשר הדוק לארגון.

גורמים רשמיים בחיזבאללה הצהירו ערב ההתפרעויות כי ההסכם "אינו מחייב את ההתנגדות". חברי פרלמנט מטעם הארגון כינו את ההסכם "חבלה בריבונות לבנון". עבור חיזבאללה, ההסכם מהווה איום ישיר על אחד ממוקדי הכוח המרכזיים שלו: הוא מחייב את ממשלת לבנון להשיב לידיה את הסמכות הביטחונית המלאה, לפרק מנשקן קבוצות חמושות שאינן מדינתיות, ולחסום את הזרמת כספי השיקום הבינלאומיים לארגון ולגופים הקשורים אליו.

ההסכם עצמו נחתם לאחר ארבעה ימי משא ומתן בוושינגטון ומגדיר נסיגה מדורגת של ישראל מדרום לבנון, שאינה אוטומטית אלא מותנית בפירוז חיזבאללה ובאי-חזרתו לאזור. ההסכם כולל הכרה הדדית בריבונות שתי המדינות, ניתוק הזירה הלבנונית מאיראן, ושני אזורי פיילוט שמהם ייסוג צבא הגנה לישראל ויכנס במקומו הצבא הלבנוני: אחד מצפון לנהר הליטאני והשני מדרום אליו. צה"ל לא ייסוג מהקו הצהוב.

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, שהוביל את המגעים, הכריז על ההסכם לצד שגרירי שתי המדינות בוושינגטון. רוביו הבהיר כי ההסכם נועד להשמיד את תשתיות חיזבאללה וכי "ישראל תשוב לגבולותיה לאחר שיוסר האיום הביטחוני על אזרחיה". מיד לאחר ההכרזה הוסיף: "מה שמגיע לתושבי לבנון הוא מדינה משגשגת ושלווה. יידרשו הרבה עבודה וזמן כדי לחזור לנקודה הזאת, אבל אנחנו מאמינים שהיום הוא הצעד הראשון במסע הזה". רוביו הודיע גם כי ארה"ב תעמיד לרשות הצבא הלבנוני למעלה מ-30 מיליון דולר, וסיוע הומניטרי מיידי בסך 100 מיליון דולר.

ראש הממשלה נתניהו הבהיר בנפרד כי "ישראל נשארת ברצועת הביטחון" וכי הנסיגה תתקיים רק בהקשר להסרת האיום הביטחוני. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניצל את ההזדמנות לתקוף בחריפות את המדיניות ההיסטורית כלפי טהרן: "אם לא הייתי מבטל את ההסכם של אובמה, ישראל הייתה נעלמת".

צילום: AI

במקביל להתפרעויות בביירות, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב אישר כי מטוסים אמריקניים תקפו באיראן אתרי אחסון של טילים וכטב"מים, וכן אתרי מכ"ם חופיים באזור מצר הורמוז. התקיפה בוצעה לדבריהם בתגובה לפגיעת כטב"ם איראני בספינת מסחר במצר הורמוז. סגן הנשיא האמריקני ג'יי די ואנס הגיב לאירוע וכתב: "אלימות תיענה באלימות", והוסיף כי אם לאיראן יש השגות על יישום מזכר ההבנות, היא יכולה "להרים טלפון". משמרות המהפכה האיראניות הודיעו בתגובה כי יפתחו במתקפת נגד "בזמן ובמקום שנבחר".

על רקע ההתפתחויות, מחירי הנפט בעולם ירדו לרמות שנרשמו לפני תחילת המלחמה: חבית ברנט נסחרה סביב 71 דולר, ירידה של יותר מ-4%, וחבית WTI סביב 69 דולר, ירידה של כ-3.5%, על רקע אופטימיות בשווקים לגבי זרימת הנפט דרך מצר הורמוז.