נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, בירכה השעה על ההסכם שהושג בין ישראל ללבנון, וציינה כי מדובר בצעד שלא ייתכן בלעדיו אם רוצים יציבות אמיתית במזרח התיכון. "לא ייתכן שלום במזרח התיכון כל עוד לבנון בוערת", כתבה פון דר ליין.
בציוץ שפרסמה, שיגרה פון דר ליין תודה לארצות הברית על מאמצי התיווך שהובילו להסכם. זהו אות לכך שברוסל מבינה היטב מי באמת מניע את המהלכים הדיפלומטיים באזור - ולא האיחוד האירופי עצמו.
פון דר ליין לא הסתפקה בברכה כללית. היא קבעה בצורה חדה שני תנאים שרואה בהם "צעדים מרכזיים" להמשך: פירוק נשקן של הקבוצות החמושות שאינן כפופות למדינה, ושמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של לבנון. ניסוח שקשה לפרשו אחרת מהתייחסות ישירה לחיזבאללה.
הדרישה לפירוק נשק הקבוצות החמושות היא, בפועל, עמדה שישראל דחקה אליה שנים. העובדה שכיום נשיאת הנציבות האירופית מאמצת אותה בגלוי - ובתוך ההסכם, לא כתנאי מוקדם - היא שינוי לא מבוטל בשיח האירופי.
מבחינה כלכלית, האיחוד האירופי גיבה את הצהרותיו בהתחייבות ממשית: 100 מיליון אירו גויסו לצורך סיוע הומניטרי לעקורים בלבנון. פון דר ליין הדגישה כי האיחוד נכון להמשיך ולהעביר סיוע זה כחלק מתמיכה ביציבות אזורית ארוכת טווח.
המסר של בריסל ברור: האיחוד האירופי רוצה להיות שותף לתהליך שיבוא אחרי, לא צד שמובל מהצד. ההתנדבות לממן את הסיוע ההומניטרי, לצד הדרישות הפוליטיות הנחרצות, היא ניסיון למקם את האיחוד כגורם רלוונטי במשוואה הלבנונית.
השאלה האמיתית היא אם הדרישות הללו יישארו על הנייר. האיחוד האירופי נוהג להגדיר תנאים ולאחר מכן להתקדם ממילא כשהם לא מתקיימים - כפי שקרה בעבר במקרים לא מעטים. הפעם, עם ההסכם כבר על השולחן, יהיה קשה יותר לחמוק מהמחויבות.
בשלב זה ממתינים בבריסל לראות כיצד תתגבש יישום ההסכם בפועל, ובמיוחד - האם המנגנונים שיוקמו יכללו מרכיב אירופי משמעותי. האיחוד צפוי לפרט בהמשך הימים הקרובים את אופן פעולתו בשטח.
ברוסל בירכה על ההסכם, גיבתה את הברכה ב-100 מיליון אירו, ועכשיו כל העיניים נשואות לשאלה אם הדרישות שהציבה - ובראשן פירוק חיזבאללה - ייכנסו לתהליך האמיתי או יישארו רטוריקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה