כ"ץ מבהיר: צה"ל יישאר בלבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו

יממה אחרי החתימה על הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון בוושינגטון, ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד הערב (שבת) מסיבת עיתונאים ב-21:00 לפרט על תוכנו. שר הביטחון ישראל כ"ץ הקדים אותו בהצהרה חדה: "לא תהיה כל היערכות מחדש של ישראל בדרום לבנון, ושום נסיגה, כל עוד חיזבאללה לא יפורק מנשקו בכל רחבי לבנון".

צילום: נוצר באמצעות AI

כ"ץ הגדיר את ההסכם כ"אירוע היסטורי והישג מדיני וביטחוני חשוב" שעשוי "לעצב מציאות חדשה ובטוחה בגבול הצפון לאחר עשרות שנים". במקביל לדבריו, דווח על לפחות ארבע תקיפות באזור נבטיה שבדרום לבנון - תזכורת ישירה לרמת האש בשטח.

לפי הפרטים שנודעו על ניהול המו"מ, כ"ץ ניהל בעצמו את השיחות על הנספח הביטחוני עד לשעות האחרונות לפני החתימה, בשיחות ישירות עם ראש אגף התכנון, האלוף הדי זילברמן, ושאר הבכירים באגף. גורם שהיה מצוי בתוכן השיחות ציין כי השר הציג "עמדות ברורות וידע מעמיק על מיקומים, צירים ומשמעותם של מרחבים טופוגרפיים בדרום לבנון", ושר הביטחון הסביר זאת בכך ששירת באזור כקצין צעיר.

לפי הפרטים שנודעו, תוכנית הפיילוט תתפצל לשניים: האחת תכלול נסיגה של כוחות צה"ל מאזור שמצפון לקו הצהוב, שבו אין שליטה מבצעית של צה"ל; והשנייה תחייב את צבא לבנון לפרז אזור נוסף שצה"ל לא כבש כלל, ממחבלים ומתשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע. המרחב הראשון שהוצע לנסיגה הוא רכס עלי טאהר שממוקם מצפון לקו הצהוב, שחיזבאללה בסיוע איראן בנה בו תשתיות לאחסון אמל"ח, שהיית מחבלים ושיגורי רקטות.

בעוד ישראל חוגגת הישג, חיזבאללה כבר הצהיר מלחמה על ההסכם. מזכ"ל הארגון נעים קאסם תקף: "ההסכם משפיל ומביש ומהווה ויתור על ריבונות לבנון". הוא הבהיר כי "לא עזבנו את שדה הקרב בנסיבות הקשות ביותר ולא נעזוב אותו עתה", וקרא לאמץ במקום את מזכר ההבנות האיראני-אמריקני שכולל נסיגה ישראלית מלאה תוך 60 יום. תומכי הארגון יצאו לרחובות ביירות במחאה.

גורם פוליטי לבנוני מהמחנה המתנגד לחיזבאללה ציין כי ההסכם "מבודד את חיזבאללה" ומהווה מבחינתם הישג היסטורי. עם זאת, אותו גורם הזהיר כי הארגון יפעל לטרפד את יישום ההסכם ולעכב את ההתפרסות של צבא לבנון. אלא שלארגון ולאיראן יש מלכוד ברור: טרפוד היישום משמעו גם עיכוב הנסיגה הישראלית מדרום לבנון, שהיא יעד מוצהר של חיזבאללה.

והבעיה המרכזית של ההסכם היא בדיוק זו - הגוף שאמור ליישם אותו בשטח. צבא לבנון, שמדורג השנה במקום ה-118 מתוך 145 צבאות בעולם, אמור לקבל שליטה על אזורי הפיילוט שמהם ייסוג צה"ל ולפרק תשתיות חיזבאללה. לפי ההערכות הצבא מונה כ-60 אלף חיילים, אך נמצא במצב כלכלי קשה ומתקשה לגייס. ניסיון הגיוס ההמוני שנעשה בדצמבר 2024 לא צלח ולא הביא לשינוי משמעותי.

אחת הבעיות הבוערות היא השכר. חייל שמשרת יותר מ-10 שנים בצבא לבנון מרוויח שווה ערך ל-270 דולר בחודש בלבד. "אני חייל עם משכורת שלא מספיקה להאכיל את ילדיי. אשתי עובדת כתופרת, ולפעמים אני מלווה מאחיי כדי לקנות דלק כדי שאוכל לבצע את תפקידי", סיפר אחד החיילים. מאז 2019 צומצם שכרו של חייל לבנוני לעשירית מהשכר שהיה לפני המשבר הכלכלי.

לבעיית השכר מתווספת בעיית ההרכב. לפי ההערכות, בין 30% ל-40% מחיילי צבא לבנון הם שיעים. פרופ' אייל זיסר, מומחה ללבנון, אמר כי "לא קרה שם שום דבר. הדיבורים על זה שצריך לחזק אותם, לתת להם כסף ונשק ולאמן, כל הזמן מדברים על זה, אבל זה לא קורה. הוא נשאר אותו הצבא שהיה מבחינת הרכב, מיומנות נמוכה, משכורות נמוכות". הוסיף זיסר כי "רק מהלך פוליטי, כלכלי, חברתי בתוך לבנון ישליך על הצבא. הצבא הוא שיקוף של מה שקורה במדינה".

אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר וחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ציינה כי צבא לבנון קיבל סיוע של כ-500 עד 600 מיליון דולר בשנתיים האחרונות, רובו מארצות הברית, אך "עדיין לא חל השינוי העמוק הנדרש". לדבריה: "אי אפשר לתת לצבא לבנון לתפוס את השטח ולמנוע כניסה של חיזבאללה מבלי שיהיו לו את הכלים והיכולות לעשות זאת". ביום שלישי האחרון דווח כי האיחוד האירופי מציע לאמן את צבא לבנון במשך שלוש שנים, אך ההחלטה טעונה עדיין אישור מ-27 המדינות החברות.