יורשו של חמינאי דורש: להעמיד את ישראל וארה"ב לדין בהאג

המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, קרא ביום ראשון לרשות השופטת בארצו לפתוח במערכה משפטית מקומית ובינלאומית נגד ישראל וארצות הברית - בגין התקיפות שבוצעו באיראן במסגרת מבצע "שאגת הארי".

הקריאה הגיעה במסר שהועבר לרגל שבוע המשפט האיראני, ובה האשים חמינאי את שתי המדינות בשורת "פשעים": הרג אזרחים, גרימת נזק לתשתיות, תקיפת מרכזים רפואיים, רצח תינוקות ופשעי מלחמה. הוא קרא לאנשי המשפט לעקוב אחר המקרים הללו הן בבתי המשפט המקומיים והן בבית הדין הבינלאומי בהאג.

בחלק מהמסר כתב חמינאי, או מי שניסח אותו מטעמו, כי "ההודאות ואפילו הגאווה החצופה של כמה ממנהיגי האויב האמריקאי והציוני בפשעים אלה מהוות הודאה בביצוע פשע ויכולות לסלול את הדרך למעקב משפטי". הוא גם הוסיף: "יש לתפוס את הפושעים בצווארם ולהביאם לדין על מעשיהם הפליליים".

בהמשך הורה לרשות השופטת לעקוב אחר "פשעי הפושעים הבינלאומיים, המעצמות המתנשאות והתוקפים העולמיים" - ובמיוחד, ציין, בשנים 2025 ו-2026. הניסוח הדרמטי מחד, והגדרת לוח זמנים מפורש מאידך, מלמדים שמדובר בלא פחות מהנחיה מדינית מחייבת.

פרט אחד בולט במיוחד: מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור מאז חיסולו של אביו, עלי חמינאי, ותחילת מבצע "שאגת הארי". המסר הנוכחי הוא אחד מסימני החיים הגלויים הבודדים של המנהיג החדש, מה שמעורר שאלות בנוגע לשליטתו בפועל ולמידת עצמאותו ביחס למנגנוני הכוח סביבו.

הצעד נראה כניסיון להסיט את הלחימה מהזירה הצבאית לזירה המשפטית-תקשורתית. בעוד שהמשא ומתן מול המערב נמשך, טהרן בוחרת להרים את כפפת ההאג ולהפעיל לחץ דיפלומטי מסוג אחר. מהלך שגם אם לא יניב פסיקות אמיתיות, מיועד לייצר עוד חזית - הפעם בפני קהילייה הבינלאומית.

האירוניה אינה נעלמת: המשטר שדיכא בין השנים האחרונות כ-42,000 מפגינים לפי ארגוני זכויות אדם, כולל נשים, ילדים וגברים צעירים שיצאו לרחובות לאחר מות מהסא אמיני, מבקש כעת להפעיל את מנגנוני המשפט הבינלאומי נגד אחרים. בית חולים בעיר אספהאן שימש, על פי דיווחים, כבסיס פעולות של כוחות הביטחון שמנעו טיפול רפואי ממפגינים פצועים, מחקו רישומי אשפוז והעלימו גופות - ואף ארגון בינלאומי לא הגיב.

בהאג, בינתיים, לא ממהרים להגיב. ישראל וארצות הברית טרם הביעו עמדה רשמית לקריאותיו של חמינאי. ספק רב אם תביעה אפשרית תבשיל לכלל הליך אמיתי בטווח הנראה לעין, אך ברור שטהרן תנסה לרתום את הזירה הזו ככלי לחץ כל עוד המשא ומתן מתנהל.