השופט שביקר את המשטרה בפרשת "קטארגייט" קודם למחוזי

הוועדה לבחירת שופטים אישרה היום (ראשון) את קידומו של השופט מנחם מזרחי, נשיא בית משפט השלום במחוז מרכז, לכהונה בבית המשפט המחוזי. מזרחי, שצבר ידועות בשל ביקורותיו החריפות על המשטרה בפרשות קטארגייט והבילד, יעבור לערכאה הגבוהה יותר עם סיום כהונתו הנוכחית, צפוי באוקטובר 2029. ההחלטה אושרה כחלק ממהלך רוחבי שבו קודמו כלל נשיאי בתי משפט השלום לשופטים מחוזיים.

בהצבעה על קידום הנשיאים, תמכו נציגי בית המשפט העליון בוועדה, לצד השרים יריב לוין, סטרוק וקרויזר. נציגי לשכת עורכי הדין וחברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד נמנעו. למינוי שופטים מחוזיים נדרש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי ועדה, בניגוד למינוי שופטי עליון הדורש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה.

באותה ישיבה מינתה הוועדה כ-70 שופטים ושופטות לבתי משפט השלום, בעיקר בתחומי התעבורה, המשפחה והנוער, ומינויים אלה אושרו פה אחד. מדובר בראשונה מזה קרוב לשנה וחצי שבה מתכנסת הוועדה ומאשרת מינויים, לאחר שלוין הודיע שלא להכיר בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ולמעשה נמנע מלשתף פעולה עם המערכת.

השופט מזרחי הפך לדמות מוכרת מאז ניהל את הליכי המעצר של החשודים בפרשת קטארגייט, ובראשם אלי פלדשטיין ויונתן אוריך, החשודים בקידום אינטרסים קטאריים מלשכת ראש הממשלה תמורת סכומים גדולים. לאורך הדיונים ערער מזרחי על עוצמת החשדות, אתגר את התנהלות החקירה ומתח ביקורת חריפה על המשטרה. בפועל, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון ביטלו פעמים רבות את החלטותיו בתיקים הקשורים לפרשה. לאחרונה ניהל מזרחי גם את עדות ראש הממשלה בנימין נתניהו בתביעת הדיבה שהגיש נתניהו נגד עיתונאים ועורך דין, ניהול שספג ביקורת ממשקיפים שונים.

מבקרי ההצעה טענו כי המהלך מכוון "לתגמל" את מזרחי על עמדותיו. לוין דחה טענות אלה וציין שמדובר בהחלטה רוחבית הנוגעת לכלל הנשיאים, ולא להחלטה ממוקדת. במכתבו לחברי הוועדה הציג לוין את הרעיון כפתרון יצירתי: השופטים יקבלו מינוי מחוזי כבר עכשיו, אך ימשיכו לכהן בתפקידם הנוכחי עד תום הקדנציה, כך שהמינוי אינו מצריך תקנים מיידיים.

לפי לוח הזמנים שאושר, הראשונה לעבור תהיה נשיאת בית משפט השלום בחיפה שלי אייזנברג, שתסיים את כהונתה במארס 2028. אחריה יבוא נשיא בית משפט השלום בירושלים שמואל הרבסט ביוני 2029. מזרחי ונשיא בית משפט השלום במחוז הצפון ניר מישורי לב-טוב יועברו יחד באוקטובר 2029. נשיא בית משפט השלום בבאר שבע עמית יריב יקודם במארס 2030, והאחרונה תהיה נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב אפרת אור-אליאס בינואר 2031.

חשוב לציין כי כל עוד המינוי לא נחתם בפועל, יכולה הוועדה לבטלו בעתיד. יתרון המהלך הוא בהכשרת קאדר של שופטים מחוזיים בעלי ניסיון רב, כולל ניהול עשרות שופטים. לעומת זאת, המבקרים מציינים כי ייתכן שבהמשך יתגלו כשלים בעבודתם של חלק מהמועמדים, או שצרכי המערכת ישתנו.

במקביל לאישור המינויים, פורסם ברשומות מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, לאחר שלוין נמנע מלעשות זאת תקופה ממושכת. בית המשפט העליון קבע לפני כשלושה שבועות כי לוין חייב לשתף פעולה עם עמית, וכי התנהלותו גרמה לפגיעה באיכות השירות המשפטי לאזרח.

למרות ההסכמה שאפשרה את כינוס הוועדה, דווח כי לוין עדיין אינו עומד בפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק שקבעה שעליו לתת עדיפות לבחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, שם שורר מחסור חריף בשופטים. לוין ציין כי יוכל לקדם מינויים אלה בהמשך, בתנאי שהבחירות לא יוקדמו.