הליכוד והציונות הדתית במתקפה על ניצן אלון: "דחף לכניעה"

הליכוד והציונות הדתית יצאו בתגובות חריפות ביותר נגד האלוף במיל' ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, לאחר שנשא דברים בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן וביקר בחריפות את ניהול המלחמה ועסקאות החטופים. ההתקפה הפוליטית כוּוְנה ישירות כלפי אחד האנשים שנמצא עמוק בפנים בדיוני הקבינט הרגישים ביותר.

הליכוד מסר כי "ניצן אלון ביקש להיכנע לתנאי חמאס, לצאת מרצועת עזה, להפסיק את המלחמה - וכל זה בזמן שהוא מוציא תדרוכים מהדיונים הסודיים ביותר ופוגע במשא ומתן". הודעת המפלגה הוסיפה: "טוב שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הקשיב לו". מי שמכיר את הדרך שבה נוסחות הודעות כאלה, יבין שזה לא סתם ניסוח. זו הכרזת ניצחון על מה שנחשב ביזה פנים-ממשלתית.

הליכוד פירט מה, לשיטתו, לא היה קורה אילו הייתה עמדת אלון מתקבלת: "לא היינו משלימים את כיבוש רפיח וציר פילדלפי, את חיסולם של נסראללה, הנייה ודף, את מבצע הביפרים, את הקמת אזורי הביטחון, את השליטה ברוב שטח רצועת עזה ואת השבת כל החטופים עד האחרון שבהם". רשימה ארוכה שמטרתה ברורה: לחבר בין כל הישגי המלחמה לבין ההחלטה לא להאזין לאלון.

הציונות הדתית הצטרפה בלא פחות חריפות. בהודעת המפלגה נמסר כי "לאורך שנתיים של מלחמה, ניצן אלון דחף לכניעה מוחלטת לחמאס". לפי הטענה, אילו עמדתו הייתה מתקבלת, "חמאס היה שב לשלוט ברצועת עזה סמוך לגדר היישובים, לצד התחייבויות בינלאומיות לשיקום הרצועה ללא פירוזה וללא יכולת ישראלית לשוב ולהילחם בארגון". המפלגה ציינה כי ישראל שולטת כיום בכ-70% משטח הרצועה, בעוד "חמאס כלוא בתא שטח צפוף עם ערבויות בינלאומיות לפירוקו המוחלט".

הציונות הדתית הוסיפה אזהרה שנוגעת ישירות לסוגיית החטיפות העתידיות: "מזל שלא נכנענו לניצן אלון ולקמפיין חסר האחריות שקרא למדינת ישראל להיכנע לארגון טרור, מה שהיה מגדיל את המוטיבציה שלהם לחטוף יהודים ככלי להכניע את מדינת ישראל". מדובר בטיעון שמנסה לחסום מראש כל ביקורת על ניהול עסקאות החטופים.

אלון עצמו, בדבריו בכנס הרצליה, לא חסך ביקורת. הוא דחה את טענת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי עמדתו הביאה להחזרת החטופים, ואמר: "השר סמוטריץ' התנגד לחלק מההסכמים בשלבים השונים, ואני לא חושב שיכול לקחת את הקרדיט על מה שהוא אמר". אלון גם ציין כי "כ-40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו, נרצחו. חלקם מאש כוחותינו, חלקם נרצחו על ידי שוביהם או לא שרדו את התנאים האיומים שהם היו בהם".

אלון הוסיף כי לדעתו ניתן היה לקצר את המלחמה: "היו הצעות על השולחן, כולל כאלה שלהבנתי הצד השני היה מסכים להן בשלבים מוקדמים יותר. היה אפשר לקצר את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים". הוא התייחס ישירות לרצח ששת החטופים במנהרה ברפיח וקבע כי "היו מספר הזדמנויות לפני סוף אוגוסט 2024 שבהן אפשר היה להחזיר אותם".

כאן נמצאת הנקודה שמשתי הצדדים בעצם מתדיינים עליה: מי שדחה עסקאות מוקדמות יותר - האם עשה זאת בגלל שיקולי ביטחון לגיטימיים, או בגלל שיקולים אחרים? אלון אמר בזהירות כי "אינו יודע לקבוע מה היה חלקם של שיקולים פוליטיים, אישיים או אסטרטגיים". הממשלה ממהרת לסגור את החלון הזה.

אלון קרא גם להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את סוגיית החטופים לעומק, "כולל השאלה האם אפשר היה לשחרר את החטופים קודם". בנוסף, הביע דאגה מהמתרחש ביהודה ושומרון, והזהיר כי "המציאות שנוצרת מסוכנת ביטחונית" ועלולה להוביל "למציאות אסטרטגית של מדינת אפרטהייד".

הדיון צפוי להמשיך להחריף ככל שיתקרב מועד הקמתה הפוטנציאלית של ועדת החקירה הממלכתית, שאליה מתנגדת הממשלה, ואשר אלון עצמו דורש כי תוקם ותפצח את שאלות הניהול של מלחמת החטופים מתחילתה.