חמישה נשיאי עליון לשעבר: אי-ציות הממשלה לבג"ץ מוביל לאנרכיה

חמישה מנשיאי בית המשפט העליון לשעבר פרסמו היום גילוי דעת חריף ונדיר, שבו הם מזהירים מפני קריסת שלטון החוק בישראל. הטריגר לפרסום: ההחלטה שקיבלה הממשלה פה אחד שלא לציית לפסיקת בית המשפט העליון בעניין מועצת הרשות השנייה. "אי ציות לפסקי דין הוא המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה", כתבו הנשיאים בגילוי הדעת.

החתומים על המסמך הם חמישה מהשמות הכבדים ביותר בהיסטוריה המשפטית של המדינה: אהרן ברק, דורית ביניש, אשר גרוניס, אסתר חיות ועוזי פוגלמן. כל אחד מהם כיהן בתפקיד הגבוה ביותר בבית המשפט העליון, ויחד הם מייצגים עשרות שנים של פסיקה ועיצוב החוק הישראלי. הבחירה שלהם לצאת יחד בגילוי דעת משותף אינה מקרית ואינה שגרתית.

צילום: צילום: פרס א.מ.ת / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

בגילוי הדעת נכתב כי החלטת הממשלה מהווה "קריאה מצד הממשלה לאי כיבוד ואי ציות לצווי בית המשפט". הנשיאים לשעבר מתארים את המהלך כ"חסר תקדים" שמשבש "באופן מוחלט את סדרי השלטון והמשפט במדינה". הם מזהירים כי ההחלטה "מובילה לאנרכיה ולריכוז כל הסמכויות השלטוניות בידי גוף אחד בלבד". המילה "אנרכיה" מופיעה שוב ושוב. לא בטעות.

הרקע להחלטה הממשלתית הוא פסיקת בית המשפט העליון שהורתה על המשך פעילות מועצת הרשות השנייה, אף שמספר חבריה ירד מתחת לרף הקבוע בחוק לשיטת הממשלה. הממשלה קבעה כי לא תכיר בהחלטות, מינויים או פעולות שתבצע המועצה כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו בחוק. בניסוח שבחרה הממשלה, החלטה שיפוטית המחייבת רשויות מדינה לפעול בניגוד ללשון החוק "אינה ביטוי לשלטון החוק אלא להפרתו".

הנשיאים לשעבר דוחים את הלוגיקה הזו מכל וכל. בגילוי הדעת הם כותבים כי מצב שבו הממשלה מחליטה בעצמה אילו פסיקות לקיים ואילו להתעלם מהן לא יאפשר "קיומם של חיים תקינים במדינה". המסקנה שהם מציגים חדה: לא מדובר בוויכוח פרשני על חוק מסוים, אלא בפגיעה יסודית ביסוד עצמו של המשטר הדמוקרטי.

הקריאה שלהם לממשלה מנוסחת בזהירות, אך ברורה לחלוטין: "על מנת למנוע את התוצאה ההרסנית הזו, מן הראוי שהממשלה תודיע את המובן מאליו - כי את פסקי הדין והחלטות בית המשפט חובה לקיים". כלומר, הם לא מבקשים צעד מורכב. הם מבקשים שהממשלה תאשר את מה שהיה מובן מאליו בכל ממשלה בישראל עד כה.

חשוב לציין הבהרה שנוספה לאחר פרסום ההחלטה: מזכיר הממשלה הדגיש כי ההצעה שהתקבלה אינה קוראת לסרב לפסיקת בית המשפט העליון כפסיקה. עם זאת, הנשיאים לשעבר בחרו לפרסם את גילוי הדעת בכל זאת, מה שמלמד עד כמה הם רואים בניסוח עצמו של ההחלטה - ובכוונה שמאחוריו - איום ממשי.

מבחינת המפה הפוליטית, גילוי הדעת הוא כלי לחץ שנועד לא רק לנזוף בממשלה הנוכחית, אלא לייצר עלות ציבורית ומדינית לכל המשך ההתנגשות עם בית המשפט. בקרב הביקורת על בית המשפט העליון, שמות כמו ברק וביניש נתפסים כדמויות שמסמלות בדיוק את הסמכות השיפוטית שהם מבקשים לרסן. ולכן, בדיוק מאותה סיבה, יש לגילוי הדעת הזה כוח סמלי עצום גם מחוץ לחוגים שמזדהים ממילא עם בית המשפט.

נכון לשעות הערב, לא פרסמה הממשלה תגובה רשמית לגילוי הדעת. צפוי כי הנושא יעלה לדיון ציבורי ופרלמנטרי בימים הקרובים, בעוד המשבר סביב מועצת הרשות השנייה וסמכויות בית המשפט העליון ממשיך להסלים.