נשיא לבנון: "אם אהיה באותו אולם עם נתניהו - אצא מיד"

נשיא לבנון ג'וזף עאון הציב קו אדום חד: אין ולא תהיה פגישה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. בראיון לעיתון הלבנוני "א-נהאר", הכחיש עאון בתוקף דיווחים על מגע ישיר כזה, והלך אף רחוק יותר. "אם יקרה שאהיה באותו אולם עם נתניהו, אעזוב את המקום מיד", הצהיר.

הסיבה שעאון מונה גלויה: ישראל ממשיכה לתקוף לבנוניים ולפגוע בריבונות המדינה. "איני שוקל אפשרות כזו ואיני מקבל אותה כל עוד נמשכות התקיפות הישראליות נגד הלבנונים", אמר. מאז מרץ 2025 נהרגו בלבנון למעלה מ-4,300 בני אדם ונפצעו מעל 12,000 בתקיפות ישראליות, על פי הנתונים הרשמיים. כוחות ישראליים ממשיכים להחזיק שטחים בדרום לבנון, חלקם מוחזקים מאז מלחמות קודמות וחלקם נכבשו במהלך המלחמה של 2023-2024, כאשר ישראל חדרה ליותר מעשרה קילומטרים לתוך שטח לבנון.

ועם זאת, מאחורי הרטוריקה הנוקשה מסתתר מסר אחר לגמרי: ההסכם עם ישראל מתקדם בשטח. עאון הודה שההסכם "אינו מושלם", אך ציין שהמגעים הצבאיים "התקדמו משמעותית" ויבואו לידי ביטוי מוחשי בשטח. ראשית בכפר זוטר בנפת נבטיה, שיהפוך לאזור הניסוי הראשון ליישום ההסכם. זהו ניסוח זהיר שמסגיר מגעים קונקרטיים מתמשכים בין שני הצדדים, בדיוק מול הרטוריקה הפומבית.

ביוני האחרון נחתם בתיווך אמריקאי הסכם מסגרת בין לבנון לישראל, הקובע נסיגה ישראלית הדרגתית מהשטחים הלבנוניים. אולם ההסכם אינו כולל לוח זמנים לנסיגה מלאה, ומקשר בין המשך הנסיגה הישראלית לפריסת הצבא הלבנוני ולפירוק ארגוני נשק לא-ממלכתיים, כולל חיזבאללה. חיזבאללה הגדיר את ההסכם כ"בטל ומבוטל" בטענה שקישור הנסיגה לפירוק הנשק חוצה "קווים אדומים".

עאון הזהיר במפורש שכל עוד ישראל לא תסיג כוחותיה, "המצב לא ישרת את המטרות שהציבו וושינגטון וביירות לגבי שיקום ריבונות לבנון". הוא גם הדגיש שהשעיית התביעות המשפטיות בין לבנון לישראל מוגבלת לתקופת המשא ומתן בלבד, ואינה מהווה ויתור על התביעות.

בחזית הפנים-לבנונית השיב עאון לדיווחים על סדקים ביחסיו עם נביה ברי, יו"ר הפרלמנט וראש תנועת אמל השיעית. "אין נתק ביני לבין ברי, ואף אחד מאיתנו אינו מעוניין בכך", אמר עאון. לדבריו, שניהם "מחויבים לחיזוק דרום לבנון, לשיקומו ולהחזרת תושביו ליישובים הכבושים". עאון ניסח זאת בצורה אישית וטעונה: "אני בן האדמה הזו".

גם שאלת נסיעתו של שר ההגנה הלבנוני לאיראן לא פסחה על הראיון. עאון סירב להגיב ישירות לנסיעה עצמה, אך לא הותיר ספק בנוגע לעמדתו הכללית: "יחסינו הדיפלומטיים עם איראן נמשכים ולא נותקו". ואז הוסיף בנימה של אירוניה: "האם היה מצופה שלבנון תיעדר באופן רשמי מהלוויה?" - משפט שנועד לנרמל את הנוכחות הלבנונית בטהרן, ובמקביל לא לפרט עליה יותר מדי.

עאון הוסיף באותה הזדמנות שישראל חייבת להסיג כוחותיה מהשטחים הלבנוניים, שכן הכיבוש הנוכחי מונע את פריסת הצבא הלבנוני בדרום - ופריסה כזו היא תנאי מרכזי לאפשר לתושבים לחזור לבתיהם. "המשא ומתן הוא האפשרות היחידה שנותרה לאחר שהמלחמה כשלה בהשגת מטרותיה המוצהרות", קבע.

כעת עיני כל הצדדים נשואות לכפר זוטר שבנפת נבטיה - ובוחנות אם המגעים הצבאיים שעאון מתאר כ"משמעותיים" אכן יניבו תוצאות ממשיות, או שיישארו בגדר הצהרה נוספת של מנהיג שלבנון עדיין לא יודע כיצד לממש את ריבונותה.